במשך עשרות שנים, האיגודים המקצועיים הגדולים בארה"ב תמכו ככלל בישראל. אבל כעת, כחלק מחילופי דורות בתנועת העבודה האמריקנית, חלק מהפעילים דורשים מראשי האיגודים לקרוא להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. במקביל, רבים מן האיגודים חלוקים בשאלה האם בכלל לנקוט עמדה – מדווח ניו-יורק טיימס. חלק ממנהיגי העובדים ממשיכים לתמוך במלחמתה של ישראל נגד חמאס וגינו בחריפות את מתקפת 7 באוקטובר. הם מוטרדים מן המחזות של בני הדור הצעיר, אשר חלקם קוראים אפילו לחיסולה של ישראל.
לתנועת העבודה האמריקנית יש קשרים ארוכים עם ישראל, עוד לפני הקמתה. פדרציית העובדים האמריקנית הביעה ב-1917 תמיכה בהצהרת בלפור, ובשנות ה-1920 וה-1930 תרמה מיליונים להסתדרות. לאחר הקמת המדינה רכשו איגודים אמריקניים את מלוות הבונדס, תוך שימוש בקרנות השביתות והפנסיה. עד 1994 השקיעו 1,700 איגודים מיליארד דולר בבונדס. הארגון הגדול ביותר, AFL-CIO, יצא ב-1980 נגד הקמת מדינה פלשתינית וב-1982 הכריז על תמיכתו בישראל בעת מלחמת לבנון.
התמיכה בישראל עוררה לעיתים מחלוקות בין המנהיגים לבין דרגי השטח, וכעת נחשפים מחלוקות עמוקות יותר בשאלה כיצד על האיגודים לייצג את חבריהם החלוקים בדעותיהם וכיצד לאזן בין עמדות פוליטיות לבין פעילות מקצועית. אגודת הכותבים בהוליווד ספגה ביקורת פנימית עזה לאחר שלא גינתה מיידית את מתקפת חמאס. הנהלת סטארבקס ואיגוד עובדי הרשת תובעים זה את זה על השימוש שעשה האיגוד בסמל שלה בפוסט פרו-פלשתיני שפרסם. יו"ר איגוד אמזון, כריס סמולס, ספג ביקורת על השימוש בססמה "from the river to the sea" הנתפסת כקריאה להשמדת ישראל.
בתחילת נובמבר הופצה בין 3,000 חברי אגודת עורכי הדין לסיוע משפטי קריאה לתמוך בהפסקת אש, ופרץ ויכוח פנימי עז. מתנגדיה אמרו שאינם מבינים מדוע האיגוד צריך להביע דעה בנושא שאינו קשור לעבודתם של חבריו, ואחרים הצביעו על כך שהיא חד-צדדית. המתנגדים טענו שההצעה עלולה לפגוע בקשריהם עם לקוחותיהם ובמימון לאיגוד, ואף פנו לבית המשפט וקיבלו צו זמני אשר בלם את ההכרזה. אבל לאחר שערכאת הערעור ביטלה את הצו, ההצעה אושרה ברוב של 1,067 מול 570.
איגודים אחרים מודאגים מן המחלוקות הפנימיות סביב המלחמה. ראשי NewsGuild-CWA, המייצג 26,000 עובדים בתחום התקשורת, התבקשו בידי כמה מחבריו לתמוך בהפסקת אש. קבוצה של עיתונאים בניו-יורק טיימס חששו שהכרזה כזו תפגע בחופש של סיקור המלחמה והקימו ארגון-משנה משלהם. לבסוף החליט הארגון להימנע מהבעת דעה על המלחמה ופרסם רק הודעות לגבי עיתונאים שנהרגו במהלכה.
כמה איגודים צעירים יותר נמנעו מלקרוא להפסקת אש. ארגון עובדי אלפאבית (חברת-האם של גוגל), המונה 1,400 חברים, לא הצביע על קריאה שכזאת, בין היתר כדי שלא להכעיס חברים אפשריים ובמיוחד עובדי היי-טק בישראל.
לנצל את התנופה ולהביע עמדה
השינויים בעמדות הארגונים כלפי ישראל באים בזמן של התאוששות רחבה יותר בתנועת העבודה האמריקנית. לאחר שביתות בהוליווד ובתעשיית הרכב, התמיכה באיגודים עמדה אשתקד על 67% לעומת 54% לפני עשור. פעילים רבים רוצים כעת שהאיגודים ינצלו את התנופה ויביעו עמדות נחרצות בנושאים פרוגרסיביים, שהם רואים כחלק מן ההיסטוריה של מעורבות תנועת העבודה האמריקנית בפוליטיקה לאומית ובינלאומית.
מומחים לענייני עבודה סבורים, כי הדרישה לקרוא להפסקת אש בעזה, היא חלק מחילופי דורות באיגודים – גל של מנהיגים צעירים שגדלו לאחר קריסתו של תהליך אוסלו. "זוהי תנועה חברתית של דור ה-Z. הם לא בהכרח אנטי-ישראלים, אבל ישראל שהם רואים היא ממשלת נתניהו", אומר סת' גולדשטיין, עורך דין לדיני עבודה שייצג את ארגון עובדי אמזון.
בה בעת, מדגיש הטיימס, חלק ממנהיגי האיגודים ממשיכים לתמוך בצורה איתנה בישראל. רנדי ויינגרטן, נשיאת פדרציית המורים, היא תומכת ותיקה של ישראל וביקרה בארץ לאחר פרוץ המלחמה: היא נפגשה עם פעילים אזרחיים, ביקרה משפחות שישבו שבעה ונפגשה עם משפחות של חטופים. מאוחר יותר פרסמה קריאה ל"הפסקת אש הדדית ומוסכמת" שתוביל לשחרור החטופים, תספק סיוע לעזה ותתחיל את תהליך פתרון שתי המדינות. לדעתה, חשוב שהאיגודים יהיו מעורבים בנושאים גיאו-פוליטיים, גם במחיר של מחלוקות וביקורת.