מבין כל הפחדים מפני עימות במזרח התיכון שיגרור לתוכו במישרין את ארה"ב, ישראל ואירן, וושינגטון וטהרן מצליחות נכון לעכשיו להימנע מאחד מהם: מגע ישיר בין כוחותיהן. איש אינו יודע כמה זמן מצב זה יימשך, אך עד עתה – אירן משגרת את שלוחיה להציק לארה"ב ולהפעיל לחץ על ישראל והמערב בעירק, סוריה, לבנון והים סוף, ובמקביל פועלת למנוע הסלמה חמורה יותר.
זהו ריקוד עדין ביותר הכולל איתותים, מתקפות ופעולות שניתן להכחיש. ההוכחות לזהירותה של אירן מפוזרות – אך נמצאות בכל מקום, מנתח ניו-יורק טיימס. אירן האיצה את העשרת האורניום, אך לא חצתה את הרף הדרוש לנשק גרעיני, חצייה העלולה להוביל למתקפה נגד מתקניה. ישראל חיסלה את סעיד אל-עארורי בביירות בלי לפגוע באנשי חיזבאללה – איתות ברור שאינה רוצה להרחיב את העימות עימו. ארה"ב תקפה את החות'ים בלילה ונמנעה מפגיעה במנהיגיהם.
עד כמה שמנהיגי אירן שמחים להסעיר את הגלים, אך מלחמה כוללת אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של מדינה שמנהיגה העליון זקן וחולה, ואשר רחובותיה התמלאו במפגינים בשנים האחרונות; הדבר החשוב ביותר להם הוא יציבות הממשל. גם ארה"ב מנסה להותיר את הלחימה בשליטה, כפי שהיא עושה בהצלחה באוקראינה מזה שנתיים. אולם, לארה"ב ורוסיה יש 80 שנות ניסיון בניהול המלחמה הקרה וקשר ישיר בקווים אדומים; מול אירן אין היסטוריה ואין קשר.
אנשי מודיעין אמריקניים אמרו לטיימס, כי הם עודם מעריכים שאירן אינה מעוניינת במלחמה רחבה יותר, למרות שעודדה את פעולות החות'ים. כל המטרה של שלוחיה, הם מסבירים, היא להוות אמצעי להכות בארה"ב ובישראל מבלי להוביל למלחמה שממנה אירן רוצה להימנע. אין הוכחה ישירה לכך שמנהיגי אירן הורו לחות'ים לתקוף את נתיבי השיט, אם כי אין ספק שטהרן תומכת בפעולותיהם ומסייעת להן, ושהיא סבורה שבדרך זה תוכל לגבות מחיר גבוה יותר מן המערב מבלי להסתכן במלחמה.
כאשר ארה"ב חיסלה בשנת 2020 את מפקד כוחות אל-קודס, קסאם סולימאני, תגובתה של אירן הייתה מדודה מאוד. לאחר מכן חוותה אירן ממשבר הרתעה חמור, כאשר בשנתיים הבאות ביצעה ישראל את הפעולות המשפילות ביותר על אדמתה, כולל חבלה באזור המתקן הגרעיני ננתז וחיסולו של המדען שעמד בראש תוכנית הגרעין.
האם ישראל תרצה לסכסך
עם זאת, בשנים שחלפו הרחיבה ושיפרה אירן את שלוחיה, סיפקה להם דורות חדשים של נשק ואימונים, והכשירה אותם לייצר נשק בעצמם. מבין כל השלוחים, נראה שהחות'ים הם בעלי חופש הפעולה הנרחב ביותר. אין להם קשרים עמוקים עם טהרן כמו שיש לחיזבאללה, והם הוכיחו שביכולתם לשבש קשות את הספנות העולמית, כולל מחסור בחלקים ליצרניות הרכב וולוו וטסלה והעלאה של מחירי האנרגיה.
ארה"ב ובריטניה הרסו בסוף השבוע שעבר כ-30 אתרים של החות'ים בתימן, אך הפנטגון אומר שבידיהם נותרו שלושה רבעים מיכולתם לשגר טילים וכטב"מים לעבר ספינות בים סוף. לא ברור האם כעת החות'ים יורתעו, או שיחושו שחובתם להגיב. האירנים מצידם ממשיכים לעודד את החות'ים, והנשיא איברהים ראיסי אף ניסה השבוע להשתמש בתקיפה המערבית עליהם כאמצעי לקרוא למדינות נוספות לתמוך בפלשתינים – בלא כל מחויבות מצד אירן עצמה.
דיפלומטים במזרח התיכון מביעים את החשש שלישראל יש אינטרס נמוך משל ארה"ב בהכלת העימות, ויש הסבורים שהיא עשויה לראות יתרון בתקיפת השלוחים האירנים ובגרירתה של ארה"ב לסכסוך בצורה ישירה יותר. אירן מצידה מנסה לייצא את העימות, כאשר מבחינתה – הקו האדום הוא גבולותיה; היא מוכנה להמר ברחבי המזרח התיכון, אך לא בביתה שלה.
אולם, מדגיש הטיימס, זוהי אסטרטגיה מסוכנת, שכן יכולתו של ממשל ביידן להימנע מהסלמה תפחת משמעותית אם השלוחים יהרגו אמריקנים – מה שכמעט התרחש בכמה מן התקריות האחרונות. אם כך יקרה, יגבר משמעותית הלחץ להכות במישרין את אירן – מה שעלול להוביל למלחמה איזורית.