כאשר שמעה לראשונה על מתקפת 7 באוקטובר, מירלה מונטה – מתווכת נדל"ן ומרפאת הוליסטית מדרום קרוליינה – הזדעזעה. אך ככל שקראה יותר בערוץ הטלגרם Uncensored Truths, לו יש 2,958 מנויים, הזעזוע הפך לזעם: על-פי הערוץ, ישראל היא העומדת מאחורי הטבח. כעת היא מאמינה בכך וטוענת שהמטרה הייתה לאפשר לישראל לבצע רצח עם בעזה.
מתקפת חמאס היא בין האירועים המתועדים ביותר בהיסטוריה, עם שפע ראיות מזמן אמת. אבל "הכחשת 7 באוקטובר", כפי שמכנה אותה וושינגטון פוסט, הולכת ומתרחבת. קבוצה קטנה אך גדלה מכחישה את עובדות היסוד של המתקפה, תוך הקטנה של האירועים או הטלת ספק בדבר העומדים מאחוריהם. כך למשל, יש הטוענים ש-240 החטופים נחטפו בידי צה"ל. אחרים אומרים שארה"ב עומדת מאחורי המזימה.
שקרים אלו נזרעים ברשתות החברתיות, שם מספר ה"האשטגים" המאשימים את ישראל בביום ההתקפה הוכפל פי שלושה בשבועות שלאחר ההתקפה בפלטפורמות כמו טיק-טוק, Reddit ו-4chan. השקרים הללו זולגים לעולם המציאותי: מפגינים אנטי-ישראלים צעקו אותם והשתמשו בהם כהצדקה להסרת תמונות החטופים שנתלו בחוצות לונדון ושיקאגו.
התופעה מדאיגה מנהיגים יהודיים וחוקרים, המוצאים קשרים להכחשת השואה המתפשטת ברשת. הם מוצאים קווים מקבילים גם לתיאוריות קונספירציה אנטישמיות, כולל תיאוריית Qanon המייחסת ל"גלובליסטים" (כינוי גנאי נפוץ ליהודים) מזימה לשלוט בעולם, וכולל האשמות לפיהן המוסד עמד מאחורי מתקפת 9/11. "יש קהל מובנה שרוצה להכחיש שיהודים הם קורבנות למעשי זוועה ולדחוף את התפיסה לפיה היהודים עומדים מאחורי הכל", אומר החוקר יואל פינקלשטיין.
האינטרנט הפך לכלי שימושי לשכתוב ועיוות של ההיסטוריה, מציין הפוסט. המקור הוא כבר בחמאס, הטוען שהארגון לא הרג אזרחים כלשהם ושמדובר ב"תעמולה ישראלית". שקרים כאלה מוצאים קהל במגוון של מרחבים וירטואליים, מצטט העיתון שורה של דוגמאות ואשר הן גם נחלת השמאל הקיצוני ולא רק הימין הקיצוני.
בחלק מן המקרים נעשה שימוש בעובדות אמיתיות כדי ליצור שקרים. כך למשל, בעקבות הטענות שנשמעו בישראל לפיהן צה"ל הרג בשוגג אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר, האתרים Electronic Intifada ו-Grayzone טוענים שרוב ההרוגים באותו יום היו מאש ישראלית. מנכ"ל Electronic Intifada, עלי אבונימאש, טען בתגובתו לפוסט, כי העיתון פרסם תעמולה ישראלית וכעת הוטלה עליו המשימה לפגוע בדיווח הזהיר ומבוסס העובדות של האתר.
מפיק הסרטים הישראלי אהרון קשלס ורעייתו טיילו בלונדון שבועיים לאחר 7 באוקטובר, וראו אישה קורעת את תמונת החטופים בגשר מקומי. כאשר פנו אליה, היא טענה שהם לא נחטפו בידי חמאס; השניים אמרו לה שאפילו הארגון מודה בכך, אך היא התעלמה והמשיכה במעשיה. "זכותו של כל אחד לקחת צד בכל סכסוך. אבל להטיל את האשמה על ישראל – זה שקר. אולי יותר קל לשקר מאשר לומר: הגיע לכם. אולי זה קל יותר מאשר לומר: אני שונא אותך", אומר קשלס.