לשוק שערי הריבית יש סוד מלוכלך המכונה "התרשים השעיר". רואים בו את ריבית הפדרל ריזרב על ציר הזמן, עם קווים קטנים המזכירים שערות: התחזית בשוק להמשך הדרך. התרשים הזה מעורר שתי מחשבות, מעיר אקונומיסט. האחת: מישהו ביקש ממתימטיקאי לצייר מפלצת ימית. השנייה: החוכמה הקיבוצית של כמה מהמשקיעים והסוחרים המתוחכמים ביותר בעולם היא חסרת כל ערך בחיזוי שערי הריבית. מאז החלה האינפלציה להמריא ב-2021, התחזיות הללו היו ברובן שגויות באותו כיוון: הן המעיטו בנכונותו של ה"פד" להעלות את הריבית והפריזו בכוונתו להוריד אותה. אז מה צריך להסיק מכך שהשוק שוב צופה הקלה מהירה במדיניות המוניטרית? הפעם זה שונה ובצורה משמעותית, משיב אקונומיסט. בשנה שעברה, מי שהימר על הורדה קרובה של הריבית – נלחם נגד ה"פד". אבל בחודש דצמבר הודיע הנגיד ג'רום פאואל, כי אכן מתקיימים דיונים על הורדת הריבית, והבנק המרכזי כלל בתחזיותיו שלוש הורדות ב-2024 (בשיעור מצטבר של 0.75 נקודה). השוק הולך רחוק יותר וצופה חמש-שש הורדות – אך בעיקרון עכשיו הוא הולך באותו כיוון של ה"פד". פאואל מצידו יכול לעשות רעשים של הקלה, כי האינפלציה השנתית בארה"ב עמדה בדצמבר על 3.4% בלבד, לעומת 6.5% בנובמבר. אולם, בשנים האחרונות טעו המשקיעים שהיו בטוחים שהורדת הריבית עומדת בפתח, ולכן שווה לבדוק האם ייתכן שגם הפער הריבית תישאר גבוהה יותר זמן מכפי שהם מצפים. נתחיל עם הסיבות לירידת האינפלציה: העלאת הריבית ודאי מילאה תפקיד, אך חשובה יותר הייתה התפוגגות הגורמים שהובילו לעליית המחירים. הפלונטרים בשרשרות האספקה הותרו, פורשי הקורונה חזרו למעגל העבודה ומחירי האנרגיה ירדו. אבל התפתחויות חיוביות אלו מתפוגגות כעת גם הן. שרשרות האספקה לא יכולות להתייעל יותר. שיעור ההשתתפות בעבודה בארה"ב עלה מ-60% באפריל 2020 ל-63% באוגוסט 2023 ושם נבלם. מחירי האנרגיה הפסיקו לרדת והעימותים במזרח התיכון עלולים להעלותם שוב. זה אומר, שיש עוד צורך בפעילות מוניטרית כדי להמשיך את הורדת האינפלציה. במקביל, השכר בארה"ב ממשיך לעלות: ברבעון האחרון של 2023, השכר החציוני לשעה היה גבוה ב-5.2% לעומת השנה הקודמת. לאחר התאמה לאינפלציה, זו עלייה גבוהה בהרבה מאשר העלייה בתפוקה לאורך שנים, העומדת על קצת יותר מ-1% מאז המשבר הפיננסי. הפער הזה ימשיך ללחוץ את המחירים כלפי מעלה ומקשה להוריד את הריבית. לכל אלו יש להוסיף את הרקע הפוליטי, ממשיך אקונומיסט. הורדת ריבית היא מותרות שבנקים מרכזיים מתקשים להרשות לעצמם בשנת בחירות. הסכנה של הקלה מוניטרית מוקדמת מדי הגורמת לשובה של האינפלציה, כפי שאירע בשנות ה-1970, מרחפת מעל ראשו של ה"פד". הורדה כעת עלולה לגרום לתומכיו של דונלד טראמפ לטעון שהבנק המרכזי פועל בצורה פזיזה כדי לפגוע בסיכוייו לנצח. טראמפ בהחלט עשוי לנצח, ואם כן – סביר להניח שיקדם מדיניות גרעונית של קיצוצי מיסים, אשר תגביר את הלחצים האינפלציוניים ותכריח את ה"פד" להעלות את הריבית. זהו לא התרחיש אותו צופים המשקיעים, אבל כאשר זוכרים את הרקורד העלוב של תחזיותיהם – זו איננה נחמה של ממש.