נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, מגביר את פעילותו הדיפלומטית מול אירופה בתקווה למלא את החלל שנוצר בשל חודשים של חוסר החלטה מצידה של ארה"ב לסייע לארצו – מדווח ניו-יורק טיימס. זלנסקי שיבח את הסיוע בסך 60 מיליארד דולר שאישר הסנאט (13.2.24), אך גם הוא יודע שבהחלט ייתכן שבית הנבחרים – בדחיפתו של דונלד טראמפ - לא יאשר את החבילה (כולל הסיוע לישראל). בשל כך, ממשלו של זלנסקי מחפש בעלי ברית קרוב יותר. פקיד אוקראיני בכיר אמר לטיימס, כי ניצחון של ולדימיר פוטין על ארצו יהיה הרה אסון לאירופה: "הוא עלול להגביר את תוקפנותו לעבר מדינות אחרות באיזור. האירופים מבינים את זה, וזה מתמרץ אותם לפעול למרות הבלגן מעבר לאוקיינוס האטלנטי". זלנסקי צפוי לבקש יותר סיוע צבאי בביקוריו השבוע בברלין, פריז ואולי אף לונדון, המתקיימים במקביל לוועידת מינכן לביטחון. הוא התייחס לכך לאחרונה, כאשר אמר שאוקראינה תציג בוועידה זו "את חזונה לשנה הנוכחית, שנה מכרעת במובנים רבים". רוסיה נטלה לידיה את היוזמה בחזית, ומשתמשת ביתרונה הגדל בארטילריה ובאוויר כדי לשגר גלים של חיילים לעבר העמדות האוקראיניות. עד כה לא הצליחה רוסיה להשיג פריצת דרך, אבל פקידים מערביים בכירים מזהירים שבלא סיוע אמריקני – ייתכן שקייב לא תהיה מסוגלת להחזיק מעמד ואט-אט תפסיד במלחמה. אבידותיה של רוסיה אומנם ממשיכות להיערם – למשל: 8,000 כלי רכב משוריינים מאז הפלישה – היא מצליחה לשמור על מלאי יציב. לכן, ההערכה היא שיהיה ביכולתה להמשיך את המתקפה בקצב הנוכחי לפחות עוד שנתיים-שלוש. יכולת העמידה של התעשיה הרוסית אל מול העיצומים המערביים הפתיעה את הפרשנים והגבירה את החששות במדינות האגף המזרחי של נאט"ו, בעוד יותר ויותר פקידים במערב מדברים על הצורך להגביר את ייצור הנשק בארצותיהם. ראש סוכנות הביון של אסטוניה, קאופו רוסין, אמר השבוע, כי לא סביר להניח שמוסקבה תתקוף במישרין מדינת נאט"ו בעוד היא שקועה באוקראינה, אך לדבריו הרוסים מביאים בחשבון עימות שכזה בתוך עשר שנים – לא רק באזור הבלטי אלא גם מול פינלנד. תומכיה של אוקראינה טוענים, כי השקעה בקרב הנוכחי נגד רוסיה תחסוך חיים בהמשך הדרך – טענה שזלנסקי עצמו העלה במינכן לפני שנתיים, ימים אחדים לפני הפלישה. הוא הזכיר, כי כאשר גרמניה פלשה לפולין ב-1939, היו במערב מי ששאלו "מדוע למות בשביל דנציג?" התוצאה הייתה הצורך למות ברחבי אירופה והעולם, במחיר של עשרות מיליוני הרוגים. לדבריו, הסיוע לארצו אינו גמילות חסדים, אלא "תרומה לבטחונם של אירופה והעולם". כאשר זלנסקי נשא נאום זה, המלחמה עדיין לא הייתה ודאית – מזכיר הטיימס. פוטין טען שאין לו כוונה לפלוש וגם זלנסקי לא היה בטוח האם עליו להאמין להתרעות המערביות. שנתיים מאוחר יותר, עשרות יישובים באוקראינה הפכו לעיי חורבות, רבבות אזרחים נהרגו ונפצעו ושני הצבאות ממשיכים להילחם למרות מאות אלפי אבידות. המסר של אוקראינה לבעלות בריתה האירופיות השבוע יהיה כנראה דומה מאוד לזה שלפני שנתיים. אבל כעת מקווה קייב, כי האשליות לגבי רוסיה התפוגגו והסכנה שמוסקבה מציבה בפני היבשת ברורה לנוכח הטבח המתחולל באוקראינה. במקביל, זלנסקי הביע תקווה שארה"ב תמשיך למלא את התפקיד החיוני בדמות מחסן הנשק של הדמוקרטיה.