הסרטונים הממכרים של טיק-טוק מותירים את המשתמשים מחוברים עד עמוק בלילה, אבל הקשרים של היישומון לסין גורמים לפוליטיקאים נדודי שינה. בית הנבחרים האמריקני מצביע היום (13.3.24) על חוק המחייב את הבעלים, חברת ByteDance, למכור אותו לבעל נתינות אחרת או שיסתכן בהחרמה בארה"ב, השוק הגדול ביותר שלו. מגבלות דומות נמצאות בהכנה במדינות אחרות ובהן בריטניה, צרפת ואוסטרליה. אחד היישומונים הנפוצים ביותר בעולם עלול להיעלם מהמסכים. טיק-טוק חייב לנתק את קשריו עם סין, קובע אקונומיסט. חלק מהחששות מפני טיק-טוק הם מנופחים. נכון, החברה אוגרת מידע רב על המשתמשים, אבל אין ראיות לכך שמדובר ביותר מידע מכפי שמסרה או מכפי שעושים מתחרים דוגמת פייסבוק. אם מרגלים סינים רוצים ללמוד על האמריקנים, החוק המקומי מאפשר להם לרכוש מידע מצדדים שלישיים. החרמה על בסיס זה תחייב להחרים יישומונים סיניים רבים אחרים, וכך לנתק לקוחות מערביים מכמה מהשירותים הדיגיטליים הדינמיים ביותר בעולם. טיק-טוק גם הזריקה תחרות שיש לקדם בברכה בשוק הרשתות החברתיות, שעד כה נשלט בידי מטא. אבל יש סיבה מוצדקת אחת לחששותיהן של ממשלות ומדוע הצעד האמריקני נכון. טיק-טוק היא כעת פלטפורמה עם 150 מיליון משתמשים בארה"ב לבדה. שליש מהאמריקנים בני 30 ומטה רואים בה גם כמקור לחדשות. לכן יש מקום לחשש מהקשרים לסין, שממשלתה רואה את המדיה כערוץ תעמולה במאבק האידיאולוגי העמוק עם המערב. ברוב המדינות כבר יש חקירה המונעת בעלות זרה באמצעי תקשורת ותיקים כמו עיתונות וטלוויזיה. חברה סינית לא תוכל לרכוש את CNN - וטיק-טוק הופכת למשפיעה עוד יותר ממנה. הגיע הזמן שממשלות יפעילו את אותו היגיון על המדיה החדשה, טוען אקונומיסט. בעצם, הפלטפורמות החדשות מצריכות פיקוח הדוק עוד יותר, משום שהתוצרים שלהן כה נזילים. מאמר מערכת בעיתון יכול להיראות בשחור-לבן; לעומת זאת, כל משתמש טיק-טוק מקבל תוצרים שונים והיא אינה מספקת כלים לבדוק את נכונותם. גורם חיצוני אינו יכול לדעת האם האלגוריתם של טיק-טוק אחראי לקביעת ההעדפות של המשתמשים, או שמישהו בבייג'ינג התערב. טיק-טוק הודתה שחסמה סרטונים בנושאים כמו הטבח בכיכר טייננמאן, אך טוענת שכעת הדברים שונים. היא ביצעה צעדים נרחבים ויקרים במטרה להחזיק בנפרד את המידע על המשתמשים האמריקנים ופתחה את הקוד שלה לפיקוח. אבל היא גם פגעה בעצמה, כאשר טענה שמכירת הפעילות בארה"ב אינה מעשית משום שיש לה קשר הדוק ליתר הפעילות – ובכך הטילה ספק את טענתה שהיא פועלת בנפרד מהמשטר בבייג'ינג. החברה ניסתה לגייס תמיכה ציבורית וביקשה מחלק מן המשתמשים לפנות לחברי הקונגרס שלהם. צעד זה רק הדגיש את הפוטנציאל של טיק-טוק ככוח פוליטי. כמה מן המחוקקים שינו את עמדתם וכעת תומכים בחקיקה נגדה, לאחר שמשרדיהם הוצפו בשיחות טלפון. כמה שערוריות, כמו הודאה של ByteDance שעובדיה בדקו את הרגלי השימוש של עיתונאים אמריקנים ביישומון, לא עזרו לה. התוצאה הטובה ביותר היא כזו שבה טיק-טוק שורדת. היא מקור לתחרות ויזמות, כמו גם לכיף. הצעת החוק מרשה ל-ByteDance למכור במקום לסגור. אם תסרב – או, יותר סביר, אם סין תאסור עליה – אפשר להנפיק את היישומון בארה"ב או בשוק אחר. הגיע הזמן שאותם כללים יחולו על מדיה חדשה ומדיה ישנה. זה מחייב להפריד פלטפורמה גדולה ומשפיעה כמו טיק-טוק מהשפעה של מדינה מניפולטיבית ואידיאולוגית כמו סין.