לפני חמש שנים זכתה המפלגה השמרנית הבריטית בניצחון מוחץ בבחירות; היום היא מתכוננת לאחר המפלות הקשות ביותר בדור האחרון. הלייבור צפוי לחזור לשלטון לאחר 14 שנים בבחירות שיתקיימו כנראה בחודשים הקרובים, עם רוב דומה ואף גדול מזה שהיה למפלגה ב-1997 כאשר טוני בלייר נבחר לראשונה.
השמרנים הפכו למפלגה תשושה המרוכזת בעצמה לאחר למעלה מעשור בשלטון. בדומה לרפובליקנים בארה"ב, הם נקרעו לסיעות, טולטלו בשערוריות ונתפסים בידי רבים כבלתי כשירים להתמודד עם בעיות המדינה – וכל זה לצד חילופי הנהגה תכופים, מסביר וושינגטון פוסט. מאז 2010 היו לשמרנים חמישה ראשי ממשלה, כולל שלושה ב-2022 לבדה; ליז טראס שרדה שבעה שבועות בלבד.
הן השמרנים והן הרפובליקנים שקועים בוויכוח על עתידה של השמרנות, אבל יש גם הבדלים מהותיים. הרפובליקנים התלכדו סביב דונלד טראמפ; השמרנים מפולגים עמוקות. השאלה היא, האם במקרה של תבוסה כה מוחצת, ישתלטו הקיצוניים על המפלגה – קיצוניים בנושאים כמו ההגירה והיחס לאירופה, ובמילים אחרות: דמויי טראמפ. אין ספק שתהיה התנגדות פנימית לכוחות אלו, ולכן הדבר המוסכם היחיד הוא שצפוי מאבק קשה.
משאל העם על עצמאות סקוטלנד (2014), הבחירות (2015), משאל העם על הברקזיט (2016), הבחירות (2017), הקורונה (2020/21) והטלטלות בצמרת (2022) – כל אלו התישו את הבריטים וגרמו לתחושת מיאוס מהפוליטיקה, עוד נקודת דמיון לארה"ב. אין להם אשליות לגבי הממשלה הנוכחית והם רוצים שינוי, אומרים בשתי המפלגות הגדולות.
בכמה מובנים, השמרנים מעולם לא התאוששו מהמשאל על הברקזיט שתוצאותיו הפתיעו אותם. ראש הממשלה, דייוויד קמרון, נאלץ להתפטר. תרזה מיי התקשתה ליישם את פרטי הפרישה מהאיחוד האירופי והתפטרה באביב 2019. בוריס ג'ונסון הוביל את המפלגה לניצחון מוחץ באותה שנה, במיוחד במעוזי הלייבור בצפון אנגליה, שם המצב הכלכלי הוחמר וגאו רגשות נגד מהגרים והאליטות, ושם הייתה תמיכה בברקזיט – המהלך אותו הוביל ג'ונסון.