בנימין נתניהו ידוע בדחיינותו, אבל ייתכן שלא יוכל להמשיך בכך – מנתח (8.5.24) סטיבן ארלנגר, מי שהיה הכתב הראשי של ניו-יורק טיימס בירושלים וביקר בארץ מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה. בזירת הפנים, שותפיו בימין הקיצוני מאיימים להפיל את הממשלה אם יסכים להפסקת אש ולא ינסה לסלק את חמאס מרפיח.
בזירה הצבאית, ההיגיון האסטרטגי הוא לסיים את חיסול חמאס ולהשתלט על גבול הרצועה עם מצרים. אבל בזירה הדיפלומטית, בעלות בריתו ובראשן ארה"ב לוחצות שיסכים להפסקת אש ויוותר על רפיח. לכן, נתניהו כעת מתמרן בכמה חזיתות בבת אחת – שלכולן יש השלכות משמעותיות על המלחמה ועתידו כראש הממשלה.
"נתניהו נמשך בכיוונים שונים", אומר דן קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל. החשוב ביותר מבחינתו הוא למנוע בחירות, שמשמעותם אובדן כוח והגברת הסיכון המשפטי. "הישרדות פוליטית תמיד הייתה במקום הראשון בחישובים של נתניהו", מוסיף קרצר. במקביל ישנם הלחצים המנוגדים של אנשי הימין הקיצוני המבקשים להמשיך את המלחמה, ושל משפחות החטופים, הוא מציין. הלחץ החיצוני מגיע מצד ממשל ביידן וחלק מחברי הקונגרס, "המאבדים סבלנות לגבי המצב ההומניטרי", רוצים הפסקת אש ומתנגדים לפעולה ברפיח. ולבסוף קיימת הסכנה הממשית של הסלמה, במיוחד מול חיזבאללה.
במישור הפוליטי, נתניהו להוט עד מאוד לשמר את קואליציית ה-64, מסביר ארלנגר. הוא מזכיר את הדרישות וההתבטאויות המנוגדות של איתמר בן-גביר, בצלאל סמוטריץ' וגדי איזנקוט. אבל בחירות חדשות צפויות להוביל לקואליציה בלי בן-גביר וסמוטריץ, כך שלנתניהו יש מרחב תמרון מסוים.
הסכמה להפסקת אש בשלבים תאפשר לישראל לטפל הרבה יותר לאט בארבעת גדודי חמאס ברפיח, במיוחד לאחר שתפסה את הצד הפלשתיני של הגבול עם מצרים. היא גם תביא הביתה חלק מן החטופים הפגיעים ביותר ובכך להפחית את המחאה נגד הממשלה מצד המשפחות. היא גם תלך חלקית לפיוסו של ג'ו ביידן, אשר יוכל לטעון לניצחון דיפלומטי.
"נתניהו אינו ממהר לסיים את המלחמה", אומר דניאל לוי, לשעבר איש ממשל ישראלי. "היא לא רוצה הפסקת אש שתאיים על הקואליציה שלו או על יכולתו להמשיך את המלחמה אחרי הפסקה. הוא רוצה למשוך את הכל, משום שברגע שהמלחמה תסתיים, איזה תירוץ יהיה שלא ללכת לבחירות?"