"מבודדת ומתריסה, ישראל מצהירה ש'תעמוד לבדה' במלחמה מול חמאס" – זו כותרת מאמר שהיה אמש (מוצ"ש) הכותרת השנייה בחשיבותה באתר ניו-יורק טיימס. כותרת המשנה התריעה: "כאשר מחיר המתים בעזה עולה, מדינות מפנות את גבן לישראל. התוצאות של עריקות אלו, מביטחון ועד כלכלה, עלולות להיות הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת". את המאמר כתב דמיאן קייב, כתב לעניינים בינלאומיים בטיימס. אומנם אין המדובר באחד הפרשנים הבכירים של העיתון, אך הבלטת המאמר מלמדת על חשיבותו בעיני עורכי אתר החדשות החשוב ביותר בעולם. קייב מזכיר את חרם הסחר הטורקי, האפשרות לצווי מעצר מבית הדין בהאג, כוונתן של ספרד ואירלנד להכיר במדינה פלשתינית, הרחבת מעמדה של הרשות הפלשתינית באו"ם, ההפגנות בשולי האירוויזיון וכמובן אזהרתו של ג'ו ביידן מעצירת משלוחי פצצות אם ישראל תפלוש לרפיח. "שבעה חודשים לאחר שרוב העולם התחייב לתמוך בישראל לאחר מתקפת הטרור של חמאס, היא מוצאת את עצמה יותר ויותר מבודדת", מציין קייב. הסיבה החמורה ביותר לדאגה: היחסים עם ארה"ב. אזהרתו של ביידן מלמדת, כי הזעם השורר בבירות ובקמפוסים ממשיך להתרחב; הנשורת עלולה להוביל לחרם אפילו על ספורטאים ואקדמאים ישראלים. "אם יהיה צורך נילחם לבד", הגיב בנימין נתניהו – ולדעת קייב זהו ביטוי הן להכרה בבידוד הגובר והן לניסיון להתעלם ממנו. "זהו הילוך איטי של יצירת מדינה מצורעת", אומר אלון פנקס, איש מפלגת העבודה, שהיה הקונסול הכללי בניו-יורק בשנים 2004-2000. לא ניתן לפטור את הגל העולמי כקפריזות של פעילים אנטי-ישראלים; ישראל ניצבת בפני השלכות אמיתיות, מביטחון ועד כלכלה – סבור קייב. הבידוד הוא בחלקו תוצאה של אופן ניהול המלחמה, כמו גם תסכול בינלאומי מהמגבלות על סיוע לרצועה, שינוי בפוליטיקה העולמית אשר הוריד את מקומה של ישראל בסדר העדיפות והתמקדותו של הציבור הישראלי בסבלו-שלו. ישראל זכתה לאהדה עולמית עצומה לאחר 7 באוקטובר, אבל כבר אז היו סימנים של דאגה ממה שקייב מכנה "הגישה האבסולוטית" של ממשלת נתניהו. הבטחתו "לחסל את חמאס" נשמעה לאסטרטגים צבאיים רבים כרחבה מכדי להיות יעילה, והתמיכה בישראל נחלשה ככל שהתעצמו ההפצצות בעזה. הכנסת הסיוע לרצועה וסוגיית היום שאחרי העמיקו את חילוקי הדעות בין ישראל לבין המערב, והללו החמירו כאשר מספר ההרוגים בעזה הגיע לרבבות.