מוזאונים הגיעו לחדשות כאשר ביצעו רכישות גדולות, אבל כיום יש סבירות זהה לכך שזה יקרה כאשר ייכנעו לרשויות או יחזירו יצירות לארצות מוצאן. ניו-יורק, בירת שוק האמנות העולמי, היא כעת גם המרכז למאמצי ההשבה. בחודש האחרון הוחזרו 38 עתיקות לסין, 27 לקמבודיה, עשר למצרים ושלוש לאינדונזיה. מאחורי כל אלו עומדת היחידה לאיתור עתיקות של פרקליטות מחוז מנהטן בראשותו של מתיו בוגדנוס.
אם ניו-יורק מלאה בסוחרי אמנות, בוגדנוס הוא האנטי-סוחר – מגדיר אותו אקונומיסט. מאז הקמת היחידה ב-2017, היא החזירה 5,776 פריטים בשווי של 456 מיליון דולר. בוגדנוס נשמע כמו שילוב של אינדיאנה ג'ונס ורובין הוד, אם כי עבודתו הקנתה לו גם גינויים. "הוא מאלץ בבריונות להחזיר דברים באיומים של כליאה", אומר עורך דין העוסק בתחום. ועדיין, רבים צופים לראות מי יהיה היעד הבא שלו וכיצד מהלכיו עשויים להוות השראה לרשויות מחוץ לארה"ב.
לרוב, כאשר היחידה מבקשת להחזיר יצירה ומנהלי המוזאון רואים את הראיות שבידיה, יש התנגדות מועטה אם בכלל. אבל כיום שני גופים יוצאים נגדה. המכון לאמנות בשיקגו נלחם בבוגדנוס בבית המשפט בניו-יורק בנוגע ליצירה של הצייר האוסטרי אגון שייל, שלדבריו נגזלה בשואה; המכון מכחיש. ואילו מוזאון האמנות של קליבלנד מבקש מבית המשפט למנוע את נטילת היהלום שבכתר אוספיו: פסל ארד רומי בשווי 20 מיליון דולר; בוגדנוס טוען שהוא נגנב בטורקיה. שני הגופים טוענים שאין לו סמכות מחוץ לניו-יורק ויוצאים נגד שיטות הפעולה שלו.
אין ספק שמדובר בדמות יוצאת דופן בעולם האמנות: קולונל לשעבר בנחתים, מתאגרף חובב, בעל תארים במשפטים ולימודים קלאסיים, בעל חיבה לציטוטים של שייקספיר וקיקרו. בוגדנוס נלחם בביזת עתיקות כאשר שירת בעירק בשנים 2006-2003, וכאשר לא עסק ברוצחים – אחד מתפקידיו בפרקליטות – הוא מתמקד מאז 2011 בסחר באמנות גנובה. לטענתו, יש לו סמכות בנוגע לכל פריט שיש לו קשר כלשהו למנהטן, אפילו אם מדובר רק בביצוע התשלום.
היחידה הניו-יורקית אינה הגדולה בעולם מסוגה; תואר זה שייך למחלף האמנות האיטלקי, המונה מאות שוטרים, בהשוואה ל-19 אנשיו של בוגדנוס. מה שמייחד אותה היא העובדה שבראשה עומד פרקליט ולא שוטר. זה אומר, שהוא יכול לקבל צווי חיפוש במחסנים ובשרתים, ועד כה אסף 5 טרהבייט של מידע על מבריחים.