ערב הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות אירן (28.6.2) אמר המנהיג העליון, עלי חמנאי, כי כל קול יהיה בעד הרפובליקה האיסלאמית. במבחן הזה, הבחירות מציבות סימן שאלה גדול סביב הלגיטימיות של המשטר, שכן 60% מבין 61 מיליון בעלי זכות הבחירה לא מימשו אותה – שיעור ההצבעה הנמוך ביותר אי-פעם, מציין אקונומיסט. אין לראות את הרוגע ששרר ברחובות טהרן ביום הבחירות כסימן ליציבות. המערכת עודנה מתמודדת עם מותו המסתורי של הנשיא איברהים ראיסי. התוצאות המפתיעות חייבו סביב שני (5.7.24), היכול לחשוף עוד יותר את הקרעים בחברה וחולשת המשטר. השיטה האירנית כוללת רכיבים של דמוקרטיה, משטר צבאי וסמכותנות דתית. אנשי הדת והגנרלים השולטים בה ראו את מוחמד קליבאף כמועמד שלהם – אך הוא הגיע רק למקום השלישי ונשר מהמרוץ. את המקום הראשון, עם 10.4 מיליון קולות, תפס מסעוד פזשכיאן – מנתח בן 69 שהיה שר הבריאות בממשלה הנוטה לרפורמות לפני שני עשורים. הוא גינה את שחיתות המשטר והאכיפה הברוטלית של עטיית החיג'אב וקרא לשאת ולתת עם המערב. הוא נהנה מתמיכת המחנה הרפורמיסטי המקווה לשוב למרכז: הנשיאים לשעבר מוחמד חאתמיי וחסן רוחני ושר החוץ לשעבר ג'וואד זריף. למקום השני, עם 9.5 מיליון קולות, הגיע סעיד ג'לילי בן ה-58, הטוען שהעיצומים על אירן הם מקור בעיותיה הכלכליות וקורא לעימות עם המערב ולהידוק היחסים עם רוסיה וסין. הוא מגנה כ"אנטי-מהפכני" כל מישקורא לליברליזציה חברתית ונהנה מתמיכת הימין הדתי הקיצוני. ג'לילי נפצע במלחמת אירן-עירק וכתב דוקטורט על הדיפלומטיה של הנביא מוחמד. כראש צוות המו"מ של אירן בנושא הגרעין, ג'לילי מתגאה בסירובו להתפשר. הוא כה קיצוני, עד שאפילו הפרגמטיים שבצמרת נעים בחוסר נוחות. כעת הם יתמודדו ראש בראש ולשניהם יש הרבה מה להוכיח. ג'לילי קיבל רק מחצית ממספר הקולות שניתנו לראיסי כאשר ניצח ב-2021; פזשכיאן לא שכנע רפורמיסטים בולטים רבים. שניהם צפויים להוקיע זה את זה כאיום קיומי ולנסות ליצור קיטוב. פזשקיאן צפוי לזכות באהדת האדם מן הרחוב המותש מן המשטר, כאשר יזהיר מפני גל נוסף של קיצוניות. ג'לילי ידגיש את החשיבות שבהגנה על הסטנדרטים של המשטר; קליבאף קרא ל-3.4 מיליון תומכיו להצביע כעת בעד ג'לילי, למרות שהשניים הם יריבים מרים. השניים ינצלו גם את המתחים האתניים, צופה אקונומיסט. הם מגיעים מהקצוות המנוגדים של אירן: ג'לילי מגיע מהעיר הקדושה משהד ופונה לרוב דובר הפרסית הממלא את שורות המשטר; פזשכיאן מגיע מהעיר טיבריז בעלת המורשת הטורקית והכורדית, וינסה לגייס את בני המיעוטים המתנגדים לדומיננטיות הפרסית. רכיב אחרון הוא מגדר. רציחתה של מאשה אמיני בידי משמרות הצניעות בספטמבר 2022 ממשיך לרדוף את המשטר, אשר דיכא ביד ברזל את ההפגנות שבאו בעקבות זאת. עד כה הצטרפו רק נשים מועטות לאחד המחנות, ונראה שהן החרימו את הסיבוב הראשון יותר מאשר הגברים. פזשכיאן ינסה לשנות זאת: ערב ההצבעה בשבוע שעבר הוא קרא לשוויון זכויות לנשים ואמר שיש לאפשר להן להחליט כיצד להתלבש. הבחירות נערכות על-רקע שתי שאלות גדולות. האחת היא מעמדה הגיאו-פוליטי הסבוך, עם המלחמה בעזה ואולי בלבנון, תוכנית הגרעין וידידותה הגוברת עם רוסיה וסין. השנייה היא ירושתו של חמנאי בן ה-85, הרוצה נשיא שיבטיח מעבר חלק; הנשיא הוא אחד מהשלישייה המובילה את בחירת המנהיג העליון. הבחירות ודאי מורטות את עצביו של חמנאי, שאמר ששיעור הצבעה גבוה ילמד על יציבותו וכבודו של המשטר. ייתכן שזה יקרה, אבל כתוצאה משבוע אינטנסיבי של קמפיין שחושף דווקא את הבקיעים בו. לחמנאי עדיין יש עוצמה רבה, אבל בסופו של יום – אירן נשלטת בידי משטר בלתי אהוד הסובל ממחאות חוזרות ונשנות. הבחירות עשויות לעורר מתרדמתו את האיום הגדול ביותר על שלטונו של חמנאי: כוחו של העם.