כאשר משהו צפוי מראש, קל לפספס את חשיבותו – וכך גם נצחונו הסוחף של הלייבור בבחירות בבריטניה (4.7.24). זוהי תוצאה טובה לבריטניה, סבור אקונומיסט. ממשלה שמרנית שהפכה את הכאוס לאמנות מסיימת את דרכה. נכנסת מפלגה שהתמקדה בשיפור משיכתה האלקטורלית. ב-2016, במשאל העם על הברקזיט, הייתה בריטניה מן הראשונות במערב שהתקפלה בפני הפופוליזם הקיצוני; כעת היא חוזרת למנהיג רציני במרכז המבטיח יציבות. קריסתה של המפלגה הלאומית הסקוטית – גם היא בשורה טובה: הבוחרים פנו עורף לשאיפת העצמאות ולעבר שלטון פרגמטי יותר. עם זאת, מי שחושב שבריטניה חזרה לשגרה – כדאי שיחשוב שוב. ציבור הבוחרים הפך לתנודתי במיוחד. זהו אחד המהפכים הגדולים ביותר בהיסטוריה; עצם הרעיון של מושבים בטוחים מוטל בספק. לבוחרים נמאס מהפוליטיקה הממסדית. זוהי אחת הסיבות לכך שמפלגת Reform UK של נייג'ל פאראג' נכנסה לראשונה לפרלמנט (ארבעה מושבים) ובדרך נגסה בצורה משמעותית בתמיכה בשמרנים. חוסר האמון גם ניכר בהישגיהם של מועמדים עצמאים, כולל כאלו שגברו על מועמדי הלייבור כאשר יצאו נגד תמיכת המפלגה בישראל במלחמת חרבות ברזל. אין התלהבות מראש הממשלה החדש, קייר סטארמר, הנכנס לתפקידו עם שיעור תמיכה שלילי. הבוחרים נתנו ניצחון עצום למפלגה שאינם מתרגשים ממנה. לדעת אקונומיסט, סטארמר עלול להסיק שעליו להיות זהיר בעוד שעליו להיות נועז. במהלך הקמפיין, החשש מפני אובדן קולות הוביל את הלייבור לאמץ אסטרטגיה של הימנעות ממחלוקת. כעת יהיו מי שיטענו שצריך להמשיך בקו זה. מפלגת הרפורמה הגיעה למקום השני אחרי הלייבור בשורה של מחוזות והכריזה שתנסה כעת לנגוס במפלגה זו. החששנים יאמרו: כן, ללייבור יש רוב עצום, אבל הוא עלול להימחק בתוך קדנציה אחת. אלו טענות שגויות מן היסוד, סבור אקונומיסט. היעד המוצהר מספר אחת של הלייבור הוא נכון: לפתור את בעיית התוצר הבריטי הנמוך. הגברת הצמיחה מחייבת ממשלה המוכנה לפעול מחוץ לקופסה. נכון שנצחון הלייבור הוא יותר הבעת אי-אמון בשמרנים מאשר הבעת אמון בו. אבל זו עדיין ממשלה הנהנית מרוב. השיטה הבריטית נותנת ללייבור כוח רב לעשות הרבה. הלייבור יכול להעביר את חמש השנים הבאות בעודו מתבונן מאחורי כתפו לעבר הרפורמיסטים והשמרנים. אבל מבנה הפרלמנט החדש מאפשר לו להתעלם מהזהירות המאפיינת את הפוליטיקה הבריטית בשנים האחרונות. אין לה תומכי ברקזיט לרצות. אין חברי פרלמנט שימנעו עבודות פיתוח ותשתיות בחצרם האחורית. איש לא יצעק על גירוש מסתננים לרואנדה; נושא ההגירה לא חשוב במיוחד למצביעי הלייבור. כל אלו מעניקים לסטארמר הזדמנות עצומה למקסם את כוחו, אם רק יהיה ללייבור מספיק דמיון פוליטי. הממשלה החדשה יכולה להשלים את קו הרכבת הסופר-מהיר כדי להראות שהיא מתכוונת לבנות. היא יכולה להפוך על פיה את מערכת התכנון המפלה ולהעניק לרשויות המקומיות שליטה מלאה על פרויקטים בתשתיות כדי לעודד אותן לבצע אותם. היא יכולה לבטל את התשלומים הנדרשים ממהגרים בעלי מיומנויות. היא יכולה להפסיק לפחד מאירופה ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם שותף הסחר הגדול ביותר של בריטניה. יצירתיות נחוצה גם כדי לגרום למדינה לתפקד טוב יותר. השמרנים היו כאוטיים בצורה יוצאת דופן, אבל בעיות היסוד קדמו להם. יש להפיל מחיצות בין משרדי הממשלה כדי להתמודד עם בעיות מורכבות כגון הקיפאון הכלכלי. הלייבור צריך לשפר את זרימת המידע למקבלי ההחלטות, להעניק כוח פיסקלי לרשויות המקומיות ולמקד את משרד האוצר בצמיחה. היא יכולה לבנות בתי כלא ולהקל את הלחץ על מערכת המשפט. אלו לא רפורמות שילהיבו את הבוחרים, אך אדם עם הכישורים הטכנוקרטיים של סטארמר הוא האידיאלי לבצע אותן. עם רוב עצום, משמעת מתמשכת ומנדט לקדם את הצמיחה – כל אלו אפשריים. אם סטארמר יצליח לשפר את התוצר הנמוך בצורה כרונית ולהגביר את היעילות של בריטניה, הוא יספק שיעור לאנשי מרכז באשר הם: לא רק כיצד לזכות בשלטון, אלא גם כיצד להשתמש בו.