צרפת נכנסת לעידן חסר תקדים של חוסר ודאות פוליטי, לאחר ששום גוש לא השיג רוב בבחירות לאסיפה הלאומית (7.7.24). לראשונה מאז הקים שרל דה-גול את הרפובליקה החמישית ב-1958, התוצאות מחייבות הקמת קואליציה - אך גם אינן מצביעות על נתיב ממשי, ובוודאי שלא נתיב מיידי, להקמת ממשלה יציבה. החזית העממית החדשה של השמאל זכתה ב-188 מבין 577 המושבים באסיפה הלאומית. החזית הוקמה בחודש שעבר לאחר שהנשיא עמנואל מקרון הקדים במפתיע את הבחירות, והיא כוללת את La France Insoumise הקיצונית בראשותו של ז'אן לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של אוליביה פוּרֶה, הירוקים בראשותה של מרין טונדליה והמפלגה הקומוניסטית. זאת, לעומת 131 צירים שהיו לסיעתו של מלנשון באסיפה הלאומית היוצאת. גוש Ensemble של מקרון זכה ב-161 מושבים, לעומת 245 עד כה. האיחוד הלאומי של הימין הקיצוני, בראשותה של מרין לה-פן ובהובלתו של ג'ורדן ברדלה, קיבל 142 מושבים, לעומת 89 עד כה. בסיבוב הראשון בשבוע שעבר זכה האיחוד ב-33% מהקולות, בעוד החזית העממית קיבלה 28% והגוש של מקרון - 20% בלבד. התוצאות אתמול היו הפתעת ענק, ונבעו בעיקר מכך שהשמאל והמרכז הסירו מועמדים כדי להתאחד מול הימין במאות מבין המחוזות (הבחירות הן איזוריות ואישיות). החזית העממית לא הודיעה עד כה מיהו המועמד שלה לראשות הממשלה, וכבר אמש התגלעו בה חילוקי דעות פומביים בנושא זה. מלנשון אומנם לא אמר במפורש שהוא רואה את עצמו מועמד לתפקיד, אך כמי שיזם את הקמת הגוש וכמי שמפלגתו תקבל את מספר המושבים הגדול ביותר בו - מועמדותו טבעית. הוא היה הראשון לשאת נאום ניצחון, מיד לאחר פרסום המדגמים, ובתקיפות רבה דרש להעביר את המושכות לידי השמאל ולקיים את תוכניתו כמקשה אחת. החזית העממית הבטיחה להוריד את גיל הפרישה ל-60 (לאחר שמקרון, בצעד שעורר סערה עזה, העלה אותו לגיל 64), להעלות את שכר המינימום ל-1,600 אירו בחודש, להעלות את שכרם של עובדי המדינה ולהטיל פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד כגון דלק ומזון; היא גם תומכת בהקלת המסלול למבקשי מקלט. החזית הייתה פחות ברורה בנוגע למקורות המימון של תוכניתה, כאשר דיברה באופן כללי על הכבדת הנטל על העשירים והטלת מס יסף על רווחי חברות. החזית גם מביעה תמיכה ברורה באוקראינה ודורשת להעמיד לדין את ולדימיר פוטין על פשעי מלחמה.