ייצור נשק שונה מכל עסק אחר. הוא לא מושפע ממיקרו-כלכלה ומוגן משינויים בטעמי הלקוחות. סיכוייו נקבעים בידי גורם אחד: עד כמה הלקוחות הממשלתיים מרגישים מאוימים. רמת האיום גבוהה במיוחד לקראת פסגת נאט"ו הנפתחת היום (9.7.24): אוקראינה, עזה, לבנון, טייוואן. אשתקד הוציאו 32 מדינות הברית 1.3 טריליון דולר לביטחון – שיא שלא היה כמותו מאז קריסת בריה"מ; התקציב האמריקני השנה הוא 842 מיליארד דולר; 18 מהן יוציאו השנה לביטחון 2% מהתוצר, לעומת שלוש ב-2014.
לא הכל הולך לציוד – מעיר אקונומיסט – כי צריך לשלם לחיילים, לנהל בסיסים ולטפל בתחזוקה. אבל אשתקד הוציאו מדינות נאט"ו 360 מיליארד דולר על רכישת מערכות נשק, כלי רכב וציוד מרכזי אחר. מדובר ב-28% מהתקציב – למעלה מכפליים מאשר עשור לפני כן. והסכומים ימשיכו לעלות.
זה נשמע כמו בוננזה בהתהוות: היצרנים האמריקנים הגדולים מוכרים כעת במאות מיליארדי דולרים. בפועל, מנהליהם מאופקים. שווי השוק של החברות בקושי עלה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. התשואה של מניות לוקהיד-מרטין, נורת'רופ-גרומן וריית'און הייתה נמוכה משל מדד S&P 500, לאחר עשורים בהם הייתה גבוהה יותר. לעומת זאת, מניות Thales הצרפתית, Rheinmetall הגרמנית ו-BAE הבריטית זינקו בעשרות ומאות אחוזים.
אחד ההסברים הוא שהיכולות של היצרנים האמריקנים כבר נמתחו משמעותית. לאחר 9/11 הסיטה ארה"ב את המוקד למלחמה בטרור וייצור המערכות האחרות הצטמק; ואילו האיום הימי הסיני הסיט את תשומת הלב מטנקים ודומיהם. איש לא חשב שיש להגביר את יכולת הייצור לקראת מלחמה באירופה. יידרשו שנים כדי לחזור לאותה יכולת, וזה יקרה רק אם החברות יהיו בטוחות שיהיה ביקוש מתמשך; והוודאות הזאת גבוהה יותר באירופה מאשר בארה"ב. במקביל, תקציב הביטחון האמריקני בקושי גדל וחוק שעבר אשתקד עשוי להקפיא אותו במונחים ריאליים עד 2033; תקציב המו"פ צפוי לרדת בשנה הבאה. מכירות לוקהיד עלו אשתקד ב-0.8% בלבד בהשוואה ל-2021, ובמונחים ריאליים ירדו ב-14%.
בעיה נוספת היא שינויים במדיניות הרכש של הפנטגון, ממשיך אקונומיסט. המשרד מדבר במשך שנים על כך שהוא רוצה יותר ערך מיצרני הנשק, וכאשר הוא עושה זאת. עסקות במחירים קבועים מחליפות את שיטת הקוסט פלוס, וכך הממשל אינו מכניס למחיר את עלות המו"פ של החברות. המודל הנוכחי, בו החברות מציעות לפתח מערכות תמורת מחיר שנקבע ונוטלות על עצמן את סיכוני העלות, גרם לנורת'רופ ובואינג הפסדים של מיליארדי דולרים.