נסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ צפוי לשנות משמעותית את המסרים והכיוונים של מסע הבחירות לנשיאות ויחזק את מעמדו, לפחות בטווח הקצר – מעריך ניו-יורק טיימס, המונה כמה השפעות אפשריות. הדימוי: האינסטינקט של טראמפ להניף את אגרופו בעוד דם נוזל על פניו, ולצעוק שוב ושוב את המילה "להילחם" מעל הבמה כמה שניות לאחר שנפצע, שווה זהב מבחינתו. הוא יצר דימוי בלתי ניתן למחיקה, העולה בקנה אחד עם הבסיס של תנועתו: מותקף אך מתנגד, מדמם אך על רגליו. לתמונה זו יש כוח ויזואלי עצום וכמעט נצחי, והיא מתכתבת עם סמלי התנגדות עתיקי יומין של העולם המערבי. קורבנוּת: טראמפ העביר את רוב זמנו בפוליטיקה הנשיאותית ביצירת נרטיב של קורבנוּת, בטענה שהוא ותנועתו מצויים תחת מתקפה וצריכים להשיב מלחמה שערה כדי להציל "את ארצנו". כעת הוא ותומכיו יכולים לתאר את עצמם כקורבנות לגיטימיים. נטרול ביקורת: כאשר הופכים לקורבנות, יהיה קל יותר לאנשי הימין לנטרל ביקורת על אירועי 6 בינואר בשארית הקמפיין. במקום לראות את ההתנקשות בהוכחה לצורך בפיקוח על הנשק, הרפובליקנים ינסו להשתמש בה כצידוק ליותר נשק כדי להגן על עצמם מפני אלימות פוליטית. המורשת: טראמפ הפך לפני שנים לגיבור עממי בעיני תומכיו בזכות מלחמתו נגד הממסד. גיבורים עממיים גם חומקים מלכידה, עונש או מוות. הישרדותו של טראמפ תעצים עוד יותר את מורשתו בעיני מאמיניו. פנייה לבוחרים שחורים: יהיה מעניין לראות כיצד ההתנקשות תסתדר עם מאמציו של טראמפ לפנות לבוחרים השחורים. טראמפ כבר טען, שכתבי האישום נגדו יצרו סוג של חיבור בינו לבין השחורים, שאינם זוכים ליחס הוגן מצד מערכת האכיפה. שחורים גם סובלים מאלימות ורבים ממנהיגיהם נרצחו. אמפתיה: בוחרים רבים מעולם לא ראו את טראמפ כדמות סימפטית במיוחד, אך טבעי לחוש אהדה לאדם העובר אירוע שכזה, גם אם לא מסכימים עם הפוליטיקה שלו. הדבר יכול לאפשר לבוחרים לשים בצד דאגות לגיטימיות מפני הפוטנציאל ההרסני של כהונת טראמפ השנייה. וכל זה בא אחרי שבשבועות האחרונים הדמוקרטים נכשלו משום שג'ו ביידן נראה חלוש ובלתי כשיר. כעת טראמפ נראה עמיד ולוחם.