בגדול יש שתי דרכים להפוך למועמד לנשיאות של אחת המפלגות הגדולות בארה"ב. האחת היא לגדול מבפנים, להשתמש בשם המשפחה, להיות חבר קונגרס ותיק או בן-חסות של ותיקים רבי עוצמה – כמו האב והבן בוש וכמו ג'ו ביידן. השנייה היא לבוא מבחוץ, עם כריזמה ו"חוצפה" – כמו ברק אובמה ודונלד טראמפ. קאמלה האריס שייכת לקבוצה הראשונה" היא תוצר של פוליטיקה מבנית, לא בעלת חזון או אידיאולוגית – מציין אקונומיסט.
האריס עוצבה בידי הפוליטיקה של קליפורניה – מוזרה, בלתי יציבה, ממוקדת בעתיד. כאשר נכנסה לפוליטיקה בשנות ה-1990, המפלגה הרפובליקנית הייתה הכוח המוביל במדינה. וכאשר עבדה בפרקליטות מחוז אוקלנד, היא יצאה עם וילי בראון – ממליך מלכים דמוקרטי שהיה מבוגר ממנה ב-30 שנה; הוא סייע לה להתחיל את הקריירה הפוליטית.
האריס נבחרה לתובעת הכללית של המדינה ב-2010 בזכות הטיה ימינה בנושא הפלילי, תוך שהיא מושכת גם את הדמוקרטים. כאשר מפלגתה ניעה שמאלה, היא שינתה את עמדתה בסוגיות כמו עונש המוות (מתמיכה להתנגדות). מבקריה טוענים שהיא אופורטוניסטית ושאפתנית, עם מעט דעות מוצקות – מוניטין שמהם התקשתה להיפטר.
עם זאת, טוען אקונומיסט, ברקע ובקריירה של האריס יש הרבה "אותנטיות" שהאמריקנים אוהבים אצל הפוליטיקאים שלהם. היא בת למהגרים: אימה הייתה רופאה בהודו, אביה היה כלכלן בג'מייקה; הם נפגשו כפעילי זכויות אדם באוניברסיטת ברקלי בשנות ה-1960. פוליטיקאי אחר היה מנסה ליצור לעצמו בולטות על בסיס רקע זה, אבל האריס התקשתה להגדיר את עצמה על הבמה הלאומית.
עד כמה הקמפיין שלה יהיה יעיל מול זה של טראמפ, בהתחשב באיחור הניכר בו החל ובכאוס במפלגה? האריס בת ה-59 ודאי תהיה נמרצת יותר מאשר ביידן בן ה-81, אבל זהו רף נמוך מאוד. מאז הגיעה לוושינגטון כסנאטורית ב-2017, היא הייתה יעילה במיוחד בעימותים ובשימועים, שם הציגה הכנה מדוקדקת ואת כישוריה כליטיגטורית. היא הצליחה לערער רפובליקנים ותיקים כמו שופט העליון ברט קוואנו ושר המשפטים ג'ף סשנס.
לעומת זאת, הקמפיין שלה למועמדות הדמוקרטים ב-2020 היה כישלון מוחץ. לאחר מכן היא ניהלה עימות מוצלח מול מייק פנס, בעל ניסיון רב בהופעות פומביות. יש לה מוניטין כמגייסת תרומות יעילה והיא תירש את המטה המשומן של ביידן. אבל האריס מתקשה כנואמת, אחד הכישורים המרכזיים הנדרשים בפוליטיקה. בעימות מול טראמפ היא יכולה להוציא אותו משיווי משקל – או להפסיד.
דמוקרטית מן המרכז בתחום החוץ
בתחום המדיניות תירש האריס את הרקורד הבלתי-פופולרי של ממשל ביידן. תומכיו של טראמפ כבר מכנים אותה "קיסרית הפלישה", בשל התפקיד שמילאה בגבול מקסיקו בעת שההסתננות דרכו שברה שיאים. יהיה עליה לענות במישרין להתקפותיו של טראמפ בתחום זה, ולהציע בתחום מדיניות הפנים אג'נדה טרייה ושאפתנית יותר מזו של ביידן.
בתחום החוץ האריס היא דמוקרטית מן המרכז במסורת הטרנס-אטלנטית ותומכת חד-משמעית בסיוע לאוקראינה. היועץ שלה לביטחון לאומי, פיליפ גורדון, הוא מומחה ידוע לאירופה ולמזרח התיכון. היא צפויה להמשיך בקו של ממשל ביידן, לפחות לאורך הקמפיין. האריס תציב ניגוד ברור לקו הבדלני של טראמפ: "האינטרס הבסיסי של העם האמריקני הוא למלא את תפקידנו ארוך הימים בהנהגת העולם", אמרה בחודש פברואר. היא הייתה בחדר הסגלגל ובחדר המצב במשברים של שלוש השנים האחרונות, אך כמו כל סגני הנשיא – שיקול דעת העצמאי טרם נבחן.
אין תקדים אמיתי לקמפיין שתנהל האריס. הסיכויים נראים במובהק נוטים נגדה. אבל טראמפ הוא מועמד מאוד בלתי אהוד ועבריין מורשע, ותובעת כמו האריס יכולה לחשוף ביעילות את שקריו ולהזכיר לציבור את פעשיו. כדי לנצח, יהיה עליה לאחד את מפלגתה בנסיבות קשות, להלהיב את הבוחרים, להגיב על עלבונותיו של טראמפ ולחשוף כשרון שלא הראתה עד כה לנהל קמפיין תחת לחץ. במובנים רבים, היא פוליטיקאית שגרתית. אבל בחדר הסגלגל היו לא מעט אנשי מנגנון נטולי כריזמה, שנשלחו אליו בידי בוחרים שבלעו את התסכול והתפשרו על המועמד הטוב ביותר הקיים.