ג'ו ביידן מתעקש שהוא אינו הולך לשום מקום ומזכיר שנותרו לו שישה חודשים בבית הלבן – שמינית מכלל כהונתו. אלא שבפועל – קובע ניו-יורק טיימס – ביידן חזר (23.7.24) לבית הלבן אל נשיאות שונה בתכלית: הוא ברווז צולע, מפקד עליון שיתקשה לשמר את הרלוונטיות שלו בעוד העולם מתקדם. החודשים האחרונים של נשיא מכהן (בין אם הוא סיים שמונה שנים ובין אם אינו מתמודד שוב) הם תמיד המתסכלים ביותר. תשומת הלב עוברת ליורשים-בכוח; המחוקקים חוזרים הביתה להתמודד בבחירות במקום לקדם חוקים; מנהיגי העולם מנווטים בין הממשל הקיים לבין היכרויות עם מי שעשויים לבוא אחריו. לביידן קשה עוד יותר: הוא אולץ לוותר על חלומו לקדנציה שנייה. כמו קודמיו, ביידן הצהיר שאין לו כוונה להידחק לשוליים. הוא ינאם לאומה הלילה (25.7.24 ב-03:00 שעון ישראל) ואמר שיעסוק בנושאים התלויים ועומדים ובאופן בו יסיים את עבודתו. "אני נחוש להשיג כמה שיותר, הן במדיניות פנים והן במדיניות חוץ", אמר שלשום לאנשי הקמפיין שלו (שהפכו לאנשי הקמפיין של קאמלה האריס). ביידן הזכיר את פשעי הנשק, טיפול בילדים ובזקנים, מחירי התרופות, שינויי האקלים והמלחמה בעזה. אולם, מציין הטיימס, ביידן ייתקל בקשיי המציאות כבר בפגישתו עם בנימין נתניהו מחר; אורחו עשוי לסבור שישיג עסקה טובה יותר אם ימתין לדונלד טראמפ. המעמד של "ברווז צולע" בולט במיוחד בתחום החוץ: אומנם הנשיא משוחרר מלחצים, אבל יריביו שוב אינם חוששים ממנו. ברמה הרוחבית, הנשיא יכול להשתמש בכוחו להוצאת צווים שאינם מצריכים את אישור הקונגרס, אך יורשו יכול לבטל אותם בדיוק באותה דרך. שובו של ביידן לבית הלבן אמש, היה הפעם הראשונה בה נראה בציבור מאז ירד ממטוסו בדלאוור לפני שבוע לאחר שלקה בקורונה. הוא לבש חליפה ועניבה והרכיב את משקפי השמש שהפכו לסמלו המסחרי. "אני מרגיש טוב", אמר לכתבים והניף את אגודלו. כאשר נשאל מהם האירועים הבאים על סדר יומו, השיב ביידן: "תסתכלו ותשתמעו. למה שלא תחכו לשמוע את מה שיש לי לומר?" ביידן אמר שהוא מתכוון לפעול למען קאמלה האריס, אך בינתיים ביטל את לוח הנסיעות שלו להמשך השבוע, כולל מספר אירועים לגיוס תרומות. לאחר פגישתו עם נתניהו הוא יפרוש לקמפ דייוויד לסוף השבוע. גם אם ביידן יתכנן לעצמו סדר יום לחודשים האחרונים בתפקיד, אירועים בלתי צפויים עלולים לעצב תקופה זו. כך אירע לג'ורג' בוש הבן ב-2008, כאשר בספטמבר התפוצץ המשבר הפיננסי הענק והוא נאלץ ללחוץ על הקונגרס לאשר תוכנית חילוץ בלתי פופולרית ב-700 מיליארד דולר כדי להציל את המגזר הפיננסי. עם המלחמות באוקראינה ועזה, משבר משמעותי בחודשים הבאים הוא אפשרות סבירה. אבל ביידן אינו רוצה רק להגיב לאירועים, אלא להותיר מורשת של הישגים. הפסקת המלחמה בעזה אינה מספיקה מבחינה זו; הוא רוצה לעשות משהו הרבה יותר גדול – לעצב מחדש את המזרח התיכון בדמות נורמליזציה בין ישראל לסעודיה וסלילת הדרך למדינה פלשתינית. אבל, מציין הטיימס, ספק רב אם הוא ישיג את מבוקשו. בה במידה, קשה להניח שוולדימיר פוטין ינסה להשיג הסכם עם אוקראינה, אלא יעדיף להמתין לבחירות. טראמפ הרי אמר שהוא יסיים את המלחמה "בתוך 24 שעות", והדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא להפסיק את הסיוע האמריקני לאוקראינה ולכפות עליה להסכים ש-20% משטחה יישארו בידי רוסיה. הנעלם הגדול ביותר בנשיאות "ברווז צולע" הוא כמובן מי ינצח בבחירות בנובמבר. מטרת-העל של ביידן היא להבטיח את נצחונה של האריס והיא זו שתעצב את עשרת השבועות הבאים – כמו גם הרצון להספיק כמה שיותר למקרה שטראמפ ינצח. ביידן אינו יודע האם מורשתו תימשך או תימחק; בתוך הספק הזה עליו לנווט.