מדי שנה מתייצבות בואינג ואיירבס באחת מהתערוכות האוויריות היוקרתיות ביותר בעולם – לה-בורז'ה או פרנבורו. ההתמודדות השנה, בתערוכת פרנבורו שנפתחה בשבוע שעבר, הייתה סוערת פחות מתמיד. שתי החברות הודיעו על הזמנות חדשות, אך ברובן היו קטנות – מציין אקונומיסט. בואינג עדיין מלקקת את פצעי ה-737-מקס, עמוס תקלות הבטיחות ושערוריות הניהול. איירבס סובלת מקשיים בשרשרת האספקה ומעיכובים במסירת המטוסים לטווח קצר. בקצב הנוכחי יידרשו לאיירבס 12 שנים לייצר את 8,600 המטוסים שבצבר ההזמנות; בואינג תזדקק לאותו זמן לספק 6,150 מטוסים. הרקע הוא זינוק בביקושים: בואינג צופה שב-20 השנים הקרובות יהיה צורך להכפיל את צי המטוסים העולמי ולייצר 44,000 מטוסים חדשים – כלפיים מכפי שייצרה ב-20 השנים הקודמות. האם המצב יפתח את הדלת למתחרה שלישית? יש הטוענים שזו שאלה של מתי ולא של האם, אך אקונומיסט אומר שחסמי הכניסה עודם גבוהים. פיתוח מטוס חדש עולה לשתי החברות 30-20 מיליארד דולר, וליצרן חדש ההוצאות יהיו גבוהות עוד יותר. הוא יצטרך עשור או יותר כדי לתכנן את המטוס, להקים מפעלים, לייצר שרשרת אספקה ולקבל את אישור המאסדרים לפני שההכנסות יזרמו. המטוס שלו יצטרך להשתוות לאיכות ולמחיר של הקיימים, אם לא לעלות עליהם. יהיה עליו לשכנע את חברות התעופה לשנות הרגלים ולבנות מערך של תמיכה ושירות. חברת האוויר-חלל הברזילאית אמברייר עשויה להיות מתחרה שכזה. את היכולת ההנדסית יש לה, זה ברור. אבל הניסיון של בומברדיה, שבעבר התחרתה מול אמברייר בשוק המטוסים האיזוריים, מלמד שאין די בכך. החברה הקנדית השקיעה סכומים עצומים בפיתוח מטוס לטווח קצר שיוכל להתחרות עם בואינג ואיירבס. אבל העומס הפיננסי ומכסים שהטילה ארה"ב, הובילה אותה למכור את תוכניתה לאיירבס ב-2017. בומברדיה הפסיקה ב-2020 לייצר מטוסים איזוריים ומייצרת רק מטוסי מנהלים. התמודדות מול הדואופול מנקודת האפס תהיה מסוכנת עוד יותר. לאחר 15 שנים של הוצאות גואות וקשיים טכניים, ביטלה אשתקד קבוצת מיצובישי היפנית את תוכניתה לייצר מטוס איזורי קטן. תאגיד התעופה הרוסי תקוע גם הוא, עם מטוס כבד מדי, בעל טווח קצר מדי ויכולת נמוכה מהמתוכנן; הוזמנו כמה מאות ממנו, אך נראה שלא יימצאו לו לקוחות מחוץ לרוסיה.