הנה עסקה מהסוג המבעית ביותר: תמורת פחות מ-100,000 דולר אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור נגיף שיהרוג מיליוני בני אדם. זוהי מסקנתו של ג'ייסון מאתני, נשיא מכון המחקר היוקרתי ראנד. "לא יעלה יותר ליצור נגיף שיחסל מאות מיליונים מאשר נגיף שיחסל מאות אלפים", הוא אומר. לעומת זאת, יעלה מיליארדים לפתח חיסון נגד אותו נגיף. ניקולס כריסטוף, בעל טור בניו-יורק טיימס, היה הכתב הראשי של העיתון בטוקיו כאשר כת דתית השתמשה בנשק כימי במתקפות טרור והרגה 13 איש ברכבת התחתית בעיר. היום היא הייתה יכולה לפעול בקנה מידה גדול פי כמה, אמר לו מאתני. יחדיו הם השתתפו במפגש השנתי של Aspen Strategy Group שעסק בבינה מלאכותית – וכריסטוף יצא מבוהל. נשק ביולוגי אינו בשימוש נפוץ משום שהוא עלול לפגוע במי שישתמש בו, אך כעת יש סכנה של פיתוח נשק שיוכל לפגוע בצורה ממוקדת (גם אם לא לגמרי מדויקת) בגזעים ובקבוצות אתניות. לחלופין, אם משיגים דוגמת דנ"א אפשר יהיה לכוון נגיף נגד אדם מסוים. מובן שלבינה המלאכותית יש גם צד מעודד יותר: שיפור בחינוך, הפחתת תאונות הדרכים, מרפא לסרטן ופיתוח תרופות פלא. אחד היתרונות הידועים הוא "קיפול חלבונים" (protein folding) העשוי להוביל להתקדמות מהפכנית בריפוי. עד כה נדרשו למדענים שנים ועשורים כדי לפענח את צורתו של חלבון מסוים, ואז הציגה גוגל את AlphaFold המסוגל לעשות זאת בתוך דקות. "זהו Google Maps לביולוגיה", אומר קנט ווקר, מבכירי החברה. מדענים כבר משתמשים בפיתוח זה כדי לפתח חיסון נגד קדחת, אחת המחלות הקטלניות בתולדות האנושות. לפיכך, לא ברור האם הבינה המלאכותית תחסל אותנו או תחסן אותנו – מציין כריסטוף, העומד על עוד כמה היבטים של המהפכה המתחוללת לנגד עינינו. מדענים בודקים מזה שנים כיצד הבינה המלאכותית עשויה לשלוט בניהול מלחמות, עד כדי קרבות של רובוטים נגד רובוטים. הללו יהיו חסרי לב, פשוטו כמשמעו, אך לא בהכרח אכזריים: הם לא יאנסו ולא יהיו נתונים להתקפי זעם המשפיעים על חיילים. אחד מסימני השאלה הגדולים סביב הבינה המלאכותית הוא האם תגרום לאובדן משרות – של נהגי משאיות, עורכי דין ואולי אפילו מפתחי קודים – מה שעלול לגרום לתסיסה חברתית. לפני עשור חששו בוושינגטון שמלחמת הסחר עם סין תעלה במשרות ואולי תוביל להתפרצויות אלימות ולעלייה של פופוליזם ימני; הלוואי שההשלכות הכלכליות של הבינה המלאכותית יטופלו בצורה טובה יותר.