בעוד כל העולם נאבק להשתלט על האינפלציה, מדינה אחת קידמה אותה בזרועות פתוחות. יפן רואה את האינפלציה של השנים האחרונות – בשל הקורונה ולאחר מכן בשל התפתחויות גיאו-פוליטיות – כהזדמנות לנער את כלכלתה ממעגל בן עשרות שנים של צמיחה איטית ודפלציה. הבנק המרכזי שלה הותיר את הריבית נמוכה, בתקווה להשיג אינפלציה מתונה וקבועה שתעודד צמיחה, השקעות, העלאות שכר וצריכה.
היו כמה סימנים מעודדים, מציין ניו-יורק טיימס. חברות גדולות כמו טויוטה דיווחו על רווחים ניכרים והתחייבו להעלות השכר הגדולות מזה עשרות שנים. בחודש מארס העלה הבנק המרכזי את הריבית לראשונה מזה 17 שנים, בציינו שהושג הקשר המקווה בין שכר למחירים. אבל לקראת החלטת הריבית הבאה שלו (30.7.24), גוברים הסימנים שלא הכל מתנהל כשורה.
מדיניות הריבית לא רק גרמה לאינפלציה להתחמם (היא מזה שנתיים מעל היעד של 2%), אלא גם הובילה לצניחה בשער היאן – מה שייקר משמעותית את המזון, הדלק ושאר המוצרים המיובאים. הצרכנים הגיבו בצמצום חד של הקניות. הירידה בביקושים מקשה על עסקים קטנים יותר להעלות מחירים ושכר כפי שקיוו קובעי המדיניות.
כמה כלכלנים טוענים, שהצריכה החלשה היא תגובה לריבית הנמוכה, אשר עוררה חששות שמא האינפלציה תימשך ותמחק בשנים הקרובות את העליות בשכר. כעת חלוקות הדעות האם הבנק המרכזי יעלה מחר את הריבית או יותיר אותה ללא שינוי.
במבט רוחבי, השכר לא מצליח להדביק את האינפלציה; השכר הריאלי ירד 26 חודשים רצופים עד מאי השנה (הנתון העדכני האחרון), ואילו הוצאות הצרכנים הריאליות ירדו במשך ארבעה רבעונים רצופים. כלכלתה של יפן הצטמקה בשניים משלושת הרבעונים האחרונים, והיא איבדה לטובתה של גרמניה את המקום השני בדירוג המשקים העולמיים. תחזית הצמיחה העדכנית לשנ ת הכספים הנוכחית, המסתיימת במארס 2025, היא 0.9% בלבד לעומת 1.3% לפני כן, בעיקר בשל הירידה בצריכה הפרטית.
הטיימס מסביר, כי אחת הסיבות שיפן מתקשה לנהל את ההשלכות של עליית המחירים, היא שפקידיה התקשו להיפטר מן ההרגל עתיק היומין לעודד את האינפלציה כאשר לא הייתה כזו. חוסר הרצון להעלות את הריבית מחשש שתדכא את הצריכה, פינה את מקומו להכרה בכך שהצריכה אולי רגישה עוד יותר לחששות מפני אינפלציה מואצת. היאן התאושש במקצת בשבועות האחרונים – בין היתר בשל הציפיות להורדת ריבית בארה"ב, שהפכו אותו ליותר אטרקטיבי – אך הוא עודנו חלש מכפי שהיה ערב הקורונה.
התקווה שעדיין ניתן יהיה להשיג מעגל של אינפלציה-שכר-הוצאה, ניזונה מהעלאות השכר עליהן הוסכם בחודשי האביב במו"מ עם האיגודים המקצועיים. העלאת הריבית בידי הבנק המרכזי באה ימים אחדים לאחר שהאיגודים הגדולים הודיעו, כי המו"מ עם החברות הגדולות הוביל לעליית השכר הגדולה ביותר מזה עשרות שנים. ההעלאה תחול על 16% מכוח העבודה ביפן, היא החלה באפריל והסתיימה ביוני, כך שתוצאותיה עדיין אינן ברורות.