בשבועות האחרונים חשפו השלטונות הצרפתיים מספר תוכניות לפגוע באולימפיאדת פריז. אחת מהן הייתה של צ'צ'ני בן 18, שתכנן לתקוף משחק כדורגל בעיר סן אטיין. הוא היה קשור לדאעש-חוראסאן, הארגון מאפגניסטן ופקיסטן שעמד מאחורי ההתקפות ליד קברו של קאסם סולימאני בינואר, בכנסייה באיסטנבול באותו חודש ובקונצרט במוסקבה בחודש מארס; באירן וברוסיה נרצחו 250 בני אדם ונפצעו מאות. הארגון גם נוטל אחריות על אין ספור מתקפות קטנות מדי חודש באפגניסטן ופקיסטן.
החוקר גראהם אליסון וסגן ראש ה-CIA לשעבר, מייקל מורל, הזהירו לאחרונה, כי האווירה הביטחונית כיום דומה לזו של ערב 9/11. מבין האיומים הרבים אותם מנו השניים, חוראסאן הוא מהמדאיגים ביותר בשל יכולותיו וכוונותיו – כותבים קולין קלארק ולוקס וובר, מקבוצת סופאן למחקרי ביטחון, ב-Foreign Affairs.
הארגון הוקם ב-2015 על בסיס אידיאולוגיה אנטי-שיעית חריפה, וכבר אז פעל לגייס חברים גם במרכז אסיה, במיוחד טג'יקסטן ואוזבקיסטן. בשנים 2018-2015 פעלו נגדו צבא אפגניסטן וכוחות פקיסטן, ארה"ב ונאט"ו. גם הטליבאן נלחם נגדו בחלק מאיזורי אפגניסטן, ובאותה תקופה הוא איבד שטחים ולוחמים לרוב. אולם, גם אז המשיך חוראסאן לבצע פיגועים קטלניים באפגניסטן, רבים מהם בבירה קאבול.
חוראסאן הוכיח את עמידותו בהגברת מאמצי הגיוס, במיוחד במרכז אסיה, ובהתאמות טקטיות: פחות התקפות באפגניסטן אך יותר קטלניות. גופי המודיעין ואכיפת החוק צודקים כאשר הם מודאגים מן הארגון, כותבים וובר וקלארק, אך התחרותיות בפוליטיקה הבינלאומית מקשה על התיאום במאבק בטרור – שהוא חיוני.
הארגון שקע בשנים 2021-2018 כתוצאה מהלחץ הצבאי נגדו, ומגמה זו הייתה כנראה נמשכת אלמלא הנסיגה ההרסנית של ארה"ב מאפגניסטן באוגוסט 2021. אחד מרגעי השפל של הנסיגה היה מתקפת התאבדות של חוראסאן בנמל התעופה של קאבול, בה נהרגו 13 חיילים אמריקנים. לאחר הנסיגה, הטליבאן היה הגוף היחיד שיכול היה להילחם בארגון – והיה זה רק עניין של זמן עד שהוא יתאושש.
ארה"ב לא הפסיקה את המלחמה בטרור, אלא מתבססת על מה שג'ו ביידן מכנה "גישת מעבר לאופק": מודיעין טכנולוגי, שיתוף פעולה עם גורמים מקומיים ומתקפות כטב"מים. אבל המאבק היום-יומי בחוראסאן מצוי כאמור בידי הטליבאן, אשר תחילה נראו כהצלחה מפתיעה במאבק בטרור. בין ספטמבר 2022 ליוני 2023 פעילותו של הארגון ירדה משמעותית: ארבע התקפות לחודש לעומת 23 בשנת שלטונו הראשונה של הטליבאן. אבל נתונים אלו אינם מלמדים ירידה ביכולתו המבצעית או שהטליבאן היה הסיבה המרכזית. סביר יותר להניח שהסיבה הייתה שינוי באסטרטגיה שלו. מנהיגו הנוכחי, סנאוללה רפארי, הרחיב את הגיוס והפעילות בחו"ל.
כעת יש לחוראסאן אופקים רחבים יותר. התעמולה שלו מופנית בשפות מרובות לקהל בינלאומי והוא מאיים לפעול בזירות מרוחקות. הוא גם מעודד את תומכיו ברחבי העולם ליצור תעמולה משלהם. מסריו השנה כללו איומים על טורניר האירו (אליפות אירופה בכדורגל), המשחקים האולימפיים ואליפות העולם בקריקט בארה"ב. לאחר הטבח במוסקבה, אתר הקשור לחוראסאן פרסם מסר שכותרתו "מי הבא בתור" והזכיר את לונדון, מדריד, פריז ורומא.