על הנייר, איסמעיל הנייה היה המנהיג העליון של חמאס. אבל מאז 7 באוקטובר הוא נראה יותר כמו הנער השליח, כאשר מוקד ההנהגה עבר ממקום מושבו בקטר לעזה ויחיא סינוואר, שקיבל את ההחלטות המרכזיות. בטווח הקצר, צופה אקונומיסט, חיסולו יחזק את סינוואר, אבל אישים פרגמטיים יותר בארגון חושבים שהמתקפה הרסה שני עשורים של בניית מדינה. הם רוצים להפוך את חמאס לתנועה פוליטית דמוית האחים המוסלמים. מותו של הנייה צפוי לחולל מאבק בתוך חמאס שיקבע את עתיד הארגון – ועתיד הפלשתינים.
הרבה תלוי באופן בו חמאס מעריך את מצבו, החל מהתמיכה בסינוואר בתוך הארגון. למרות שהוביל את חמאס למלחמה תוך התעלמות מהתוצאות, יש בארגון מי שעודם חוגגים את ההישג הצבאי. הפלשתינים מעולם לא כבשו שטח בתוך גבולות 1948, הרגו ישראלים כה רבים וחטפו כה רבים. לטענתם, ההתרעה הישראלית ספגה מהלומה עזה ותגובתה פגעה במעמדה.
סינוואר נזקק לשנים כדי לבנות את סמכותו. לאחר בחירות פנימיות מתוחות ב-2017, הוא סילק את יריביו האזרחיים ובהם הנייה, כך שהדרג הצבאי הוא שקיבל את ההחלטות העיקריות; 80% מחברי חמאס חויבו בשירות צבאי. סינוואר התעסק גם בפוליטיקה וניסה לשאת ולתת עם ישראל; ב-2019 הוא הציע לבנימין נתניהו הפסקת אש ארוכה בתיווך מצרי; נתניהו הסכים ואז נסוג. סינוואר הסיק, שרק אלימות תכפה על ישראל ויתורים. תומכיו גם מציינים, כי חמאס מחזיק מעמד מזה עשרה חודשים מול הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, הוא נכנס לכל מקום ממנו צה"ל נסוג וסינוואר עודנו בחיים.
כעת צריך לבחון מי מטיל ספק בפעולותיו של סינוואר. הפרגמטיסטים מצביעים על החורבן ברצועה. לפני 7 באוקטובר המצב השתפר: כבישים ודירות הוקמו, ישראל העניקה אלפי אישורי עבודה לראשונה מזה 15 שנה. כעת רוב העזתים רעבים וחסרי בית והם מקללים את חמאס; מספר המתים מתקרב ל-40,000. המוניטין של חמאס כמשליט חוק וסדר נמחקו אף הם. חמושים שאולי נמנים על אנשיו שדדו בנקים. סקר שנערך ביוני מלמד שרק 5% תומכים בשלטונו ברצועה, לעומת 39% ביהודה ושומרון. הזעזוע הכבד באמת עשוי להתרחש כאשר הלוחמים ייצאו מהמנהרות.
חמאס גם לא התקדם משמעותית בתחום הדיפלומטי, ממשיך אקונומיסט. מדינות ערביות רבות מחרימות אותו, בדיוק כמו מערביות. אירן ושלוחיה לא הצילו אותו ולהגן על מנהיגיו; אם יגורשו מקטר, יתקשו למצוא מקלט אחר. מחוץ לעזה גוברת הביקורת על ניהול המלחמה בידי סינוואר. כאשר המלחמה תיפסק, חמאס והעזתים עשויים לרצות מנהיג חדש. בין המובילים מצויים חליל אל-חאיה (ואפילו הוא דיבר על התפרקות הארגון מנשקו) וניזאר עוודאללה שהתמודד מול סינוואר ב-2017.
המועמד הבולט ביותר עשוי להיות חאלד משעל, שעמד בראש הארגון עד 2017. מוצאו מיהודה ושומרון, הוא למד בכוויית ויש לו קשרים דיפלומטיים רבים. ייתכן שהוא ירצה שחמאס ייכנס תחת כנפי אש"ף, גם אם המשמעות תהיה לקבל את ההסכמים בהם הכיר הארגון בישראל. בעבר קרא משעל לנתק את הקשרים עם אירן וחיזבאללה ולבקש את תמיכת המדינות הסוניות. לא ברור אם גדודי עז א-דין אל-קסאם יסכימו, וכל מי שירצה לשלוט בעזה לאחר המלחמה יצטרך לקבל את תמיכתם. אבל רוב תושבי עזה רוצים רק שקט ושיקום.