יסודות המלחמה לא ישתנו: כל צד רוצה לכפות על האחר את רצונו הפוליטי, המידע אינו מלא, יש לה דינמיקה משלה ותמיד יהיו פצועים ומתים. אבל אופי המלחמה – כיצד, מתי ואיך נלחמים – יכולים להשתנות, במיוחד מסיבות טכנולוגיות, וביצועי הצבאות מוכרעים על-פי יכולתם להסתגל לשינויים אלו. כך היה לאורך אלפי שנים וכך קורה כעת – ממלחמות הרומאים ועד מלחמות העולם.
למתכננים הצבאים קשה לחזות אלו המצאות יעצבו את שדות הקרב העתידיים, אך כיום קל יותר לעשות זאת. הכטב"מים נוכחים בהמוניהם והשימוש ברובוטים גדל. המלחמות בעזה ואוקראינה הוכיחו ש-AI כבר משנה את צורת הלחימה. בעימות הגדול הבא נהיה עדים לשילוב מלא של AI בכל היבטי התכנון והביצוע הצבאיים. כך למשל, מערכות כאלה יכולות לבחון אלפי תרחישים טקטיים ומבצעיים ולקצר עד מאוד את הפער שבין תכנון לביצוע.
סין כבר פיתחה מפקד AI בעל סמכות עליונה במשחקי מלחמה וירטואליים. היא אוסרת על מערכות AI לקבל החלטות בחיים, אך יכולה להטמיע בקבלת ההחלטות האנושית את הלקחים מזו הממוחשבת. סין גם עלולה בסופו של דבר לאפשר למערכות לקבל החלטות, וכך גם מדינות אחרות. חיילים ישתו קפה בעודם מנטרים מרחוק את שדה הקרב, בו מערכות AI מפעילות מכונות מלחמה רובוטיות. אוקראינה כבר מעבירה כמה שיותר משימות מסוכנות בחזית לידי רובוטים.
נכון לעכשיו, האוטומציה מרוכזת בכלים בלתי מאוישים בים ובאוויר, אבל בקרוב תגיע ליבשה – מדגישים מיליי ושמידט. בעתיד, את השלב הראשון של כל מלחמה יובילו רובוטים שיבצעו כל משימה, מסיור ועד תקיפה. רוסיה כבר מפעילה כלי רכב בלתי מאוישים המסוגלים לשגר טילי נ"ט, רימונים וכטב"מים. אוקראינה משתמשת בכלים דומים לפינוי פצועים וסילוק פצצות.
הדור הבא של מכונות AI ישתמש בחיישנים של הרובוטים למיפוי שדה הקרב ולצפות היכן תבוא המתקפה. גם כאשר חיילים אנושיים ייכנסו לפעולה, יובילו אותם כטב"מים אוויריים לזיהוי האויב. הם יסתמכו על מכונות שיפנו שדות מוקשים, ישבשו את אש האויב ויחשפו את עמדותיו. במקביל, האוטומציה של המלחמה תוכל לחסוך חיי אזרחים, כאשר רובוטים יוכלו להילחם בשטח בנוי; ישראל הייתה החלוצה בתחום, מול חמאס בעזה בשנת 2021.
השימוש במערכות בלתי מאוישות חיוני גם משום שהן זולות. כטב"ם תוקף מדגם MQ-9 עולה רבע ממטוס חמקן F35 – והוא אחת המערכות היקרות ביותר בתחום. מחירו של כטב"ם בסיסי הוא 500 דולר, ועשרה כאלה יכולים לשתק טנק רוסי שמחירו 10 מיליון דולר. בחודשים האחרונים, כטב"מים השמידו למעלה משני שלישים מהטנקים הרוסים שנפגעו באוקראינה. מחיר זה יאפשר למדינות לשגר נחילים של כטב"מים, אשר ישבשו את מערכות ההגנה האווירית היקרות שאינן בנויות להתמודדות עם מאות מטרות. ההתקפה על ישראל בחודש אפריל עלתה לאירן 100 מיליון דולר; סיכולה עלה 2 מיליארד דולר.
המחיר הנמוך יהפוך כמובן את השימוש בכלים אלו לקל יותר – מה שיחזק ארגוני טרור ודומיהם. דאעש השתמש בכטב"מים בסוריה כבר ב-2016, וכיום משתמשים בהם המיליציות הפרו-אירניות בעירק והחות'ים בתימן. ארגונים אחרים צפויים להצטרף אליהם – חיזבאללה ואל-קאעידה במזרח התיכון, בוקו חראם בניגריה וא-שבאב במקומות אחרים באפריקה. גם מתנגדי המשטר במיינמאר כבר משתמשים בכטב"מים ושולטים במחצית המדינה.
כטב"מים ימלאו תפקיד משמעותי בהגנה על טייוואן אם סין תתקוף אותה, ממשיכים מיליי ושמידט. בלימת פלישה סינית תחייב לתקוף כוח עצום בזמן קצר מאוד, ומערכות בלתי מאוישות (בים, באוויר וביבשה) עשויות להיות היחידות שיוכלו לבצע זאת. בעלות בריתה של טייוואן, בראשות ארה"ב, יצטרכו להתאים את המערכות שמפעילה אוקראינה ביבשה ובאוויר לפעילות תת-ימית ולהאריך את טווח הפעולה של המערכות האוויריות. התכנון והייצור כבר בעיצומם, ויש להאיץ ולהרחיב אותם.