אף מדינה אינה מוכנה בצורה מלאה למלחמות עתידיות, אף מדינה אינה מייצרת בהיקף נרחב את החומרה הדרושה ללוחמת רובוטים. אך יש מדינות המתקדמות יותר מאחרות – ואויביה של ארה"ב הם המובילים. כך אומרים מארק מיליי, היו"ר הקודם של ראשי המטות המשולבים האמריקניים, ואריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, במאמר נרחב ב-Foreign Affairs.
רוסיה צברה ניסיון באוקראינה והאיצה בצורה ניכרת את ייצור הכטב"מים ומערכות בלתי מאוישות אחרות. סין שולטת בשוק הכטב"מים המסחריים הבינלאומי: נתח השוק של חברת DJI מוערך ב-70%. אופיו הסמכותני של המשטר הסיני מאפשר לצבא לבצע שינויים במהירות רבה יותר, כולל בתחום הטכנולוגי.
כאשר מדובר ב-AI, בידי ארה"ב עדיין מצויות המערכות הטובות ביותר והיא משקיעה את הסכומים הגבוהים ביותר – אך רוסיה וסין צוברות תאוצה. לארה"ב יש האמצעים כדי לשמור על ההובלה, אך היא עלולה להיתקל בקשיים ביורוקרטיים ותעשייתיים בבואה ליישם בשדה הקרב את הפיתוחים מתוצרתה. הצבא האמריקני עלול למצוא את עצמו במלחמה בה האימונים המשובחים שלו ועליונותו בנשק קונבנציונלי יהיו פחות יעילים. עולם חדש זה יהיה מסוכן במיוחד בשדות קרב פתוחים כמו במזרח אירופה או בחוג הארקטי, כמו גם בלוחמה בשטח בנוי ואפילו בים.
כדי להימנע מנחיתות, על הצבא האמריקני ליישם רפורמות ניכרות – טוענים מיליי ושמידט. הוא יכול להתחיל בניעור ההליכים לרכישת תוכנות וכלי נשק. ההליך הנוכחי ביורוקרטי, איטי ושונא סיכון מכדי להתאים את עצמו במהירות לסיכוני העתיד. כך למשל, הוא בנוי על מחזורי רכש בני עשר שנים, העלולים לתקוע אותו עם מערכות שהפכו למיושנות; בכל מקום אפשרי, עליו לחתום על הסכמים קצרים יותר.
על ארה"ב להרחיב את מעגל הספקים הביטחוניים שלה. בשנת 2022 קיבלו לוקהיד-מרטין, ריית'און, ג'נרל דיינמיקס, בואינג ונורת'רופ- גרומן למעלה מ-30% מכספי הרכש של הפנטגון. יצרני נשק חדשים קיבלו כמעט כלום. בשנה שהועברו הופנו פחות מ-1% מהרכש לחברות הזנק, שלרוב יוזמות יותר מאשר חברות הענק. החלוקה צריכה להיות הרבה יותר שוויונית, כי לא סביר שהדור הבא של המערכות האוטונומיות יפותח בידי היצרנים המסורתיים, אלא כמו באוקראינה: בידי עשרות חברות הזנק הנתמכות בידי הממשלה.
כדי להסתגל לעתיד, יהיה על ארה"ב לשנות את המבנה הארגוני ואת מערכות האימון של כוחותיה – ממשיכים מיליי ושמידט. שרשרת הפיקוד הסבוכה וההיררכית שלה צריכה להיעשות גמישה יותר ולהעניק יותר אוטונומיה ליחידות קטנות וניידות. למפקדיהן של יחידות אלו צריכים להיות הכשרה וסמכות לקבל החלטות קרביות קריטיות. כך יהיה ליחידות אלה יתרון בהפעלת מערכות ה-AI המהירות והן יוכלו לפעול גם אם האויב ישבש את קווי התקשורת שלהן.