מהטה קבע שגוגל הפרה את החוק בעסקות הבלעדיות עם אפל, יצרני ציוד אחרים וחברות דפדפנים ואשר נועדו להבטיח שיבחרו את מנוע החיפוש שלה. הוא שיבח את החברה על כישוריה ההנדסיים ועל השקעתה במו"פ, "אבל לגוגל יש יתרון גדול ובעיקרו נחבא על פני מתחריה: הפצה כברירת מחדל". פסק הדין מעביר מסר ברור: אם אתה דומיננטי, אסור לך לנצל זאת לרעה. בניגוד למיקרוסופט, מציין הפוסט, גוגל היא חברת אינטרנט טהורה שהמודל העסקי שלה מתבסס בעיקר על פרסומות (ולא על רשיונות תוכנה). החוזים שלה כללו יותר גזרים מאשר מקלות, כאשר הציעה ללקוחותיה הטבות נדיבות ולא איומים. בשנת 2021 שילמה גוגל ליצרני סמארטפונים ומחשבים למעלה מ-26 מיליארד דולר, כדי שיתקינו אוטומטית את מנוע החיפוש שלה במוצריהם. במקרה של גוגל, המידע תואר כנכס חיוני. ככל שהגולשים מחפשים יותר, נאסף יותר מידע עליהם וניתן להשתמש בו כדי לשפר את תוצאות החיפוש – מה שמושך עוד משתמשים ומניב עוד מידע. עסקות הענק שלה הבטיחו לה יתרון עצום בחיפוש, טען הממשל. הוא גם הציג מחקרים, לפיהם הגולשים עוזבים רק לעיתים רחוקות את ברירת המחדל, גם אם הצעד איננו אתגר טכנולוגי. מהטה אימץ את עמדת המומחה מטעם המדינה, פרופ' אנטוניו ראנגל, ולפיה הרוב המכריע של החיפושים נעשים מתוך הרגל. גוגל טענה שמנוע החיפוש שלה מוביל כי הוא הטוב ביותר; שהמידע חשוב, אך שלתוכנה חכמה יש יתרון אמיתי; והחוזים שלה נחתמו מרצון חופשי של שותפיה. אך היא התקשתה להסביר מדוע שילמה סכומים עצומים שכאלה אם אכן המוצר שלה הוא הכי טוב. הממשל טען, כי יש היגיון בתשלומים אלה רק אם מטרתם היא לקבע את מעמדה המונופוליסטי של גוגל. מהטה השתכנע. כאמור, כעת יחליט מהטה על הצעדים המעשיים, כדי לפתוח את שוק מנועי החיפוש ליותר תחרות וליזמות חדשה. למומחי הגבלים היו כמה רעיונות לפני פסק הדין: איסור על גוגל לחתום על הסכמי בלעדיות, חיוב לחלוק עם מתחרים את המידע המתקבל מן החיפושים ועד פיצול של דפדפן כרום או מערכת ההפעלה אנדרואיד.