היא תמכה בדמוקרטים בכל הבחירות לנשיאות מאז 2008, הייתה פעילת שטח בפנסילבניה – אבל כעת מועמדת המפלגה עורכת עצרת חמישה קילומטרים מביתה והיא אפילו אינה צופה בה בטלוויזיה. "אני לא יכולה לבלוע את זה", אומרת לי שפֶּרד. לשיטתה, הבית הלבן אינו מסייע די הצורך לפלשתינים בעזה. "אני רוצה להצביע, אבל מבחינה אתנית אני תקועה", מוסיפה שפרד. וושינגטון פוסט מזכיר, כי בפריימריז הדמוקרטיים בחרו 700,000 ממצביעי המפלגה ברחבי המדינה להטיל פתק לבן במקום לתמוך בג'ו ביידן, שהיה המועמד היחיד. זהו שבריר של אחוז מכלל בעלי זכות ההצבעה ואין מידע על הסיבות שהובילו לכך, אבל כמה אסטרטגים ליברלים אומרים שהצבעת מחאה זו חושפת חולשות בקמפיין של קאמלה האריס בכמה ממדינות המפתח. במישיגן, בה מתגוררת הקהילה הערבית הגדולה בארה"ב, 13.3% מהדמוקרטים הטילו פתק לבן. בוויסקונסין, בה ניצח ביידן ב-2020 בפחות מ-20,000 קולות, מספרם היה כפול מזה. בפנסילבניה, בה הפער השנה צפוי להיות קטן ביותר, עשו זאת 60,000 איש. לכל שלוש המדינות יש חשיבות עצומה בבחירות הקרובות. קמפיין האריס הבהיר בשבוע שעבר, שהיא ממוקדת בהבטחת הפסקת אש אשר תגן על ישראל מפני אירן וארגוני הטרור שבחסותה. "הגיע הזמן שהמלחמה תסתיים בצורה בה ישראל תהיה בטוחה, בני הערובה ישוחררו, סבלם של הפלשתינים יגיע לקיצו והעם הפלשתיני יוכל לממש את זכותו לכבוד, חרות והגדרה עצמית". ארבעה ימים לאחר שביידן פרש מהמרוץ, מפגינים בפנסילבניה חתמו על פנייה להאריס: "אם הם רוצים את קולותינו בבחירות לנשיאות, עליהם לעשות כל שביכולתם כדי להביא להפסקת אש". אניקה רייחן, שחתמה עליה, הוסיפה: "אתם רוצים את הקול שלי? תתייחסו לפלשתינים כבני אדם". היא מוטרדת מכך שארה"ב מספקת נשק לישראל, ותוהה מדוע ביידן והאריס לא לחצו מוקדם יותר להגיע להפסקת אש. קשה לדעת כמה דמוקרטים יימנעו מלהצביע בנובמבר, מציין הפוסט, אבל קמפיין האריס צריך להימנע מלהפחית בחשיבותה של מחאת השטח הזאת – אומר ג'ו קוריגן, אסטרטג דמוקרטי מפילדלפיה. "אלו מצביעים ופעילים מסורים מאוד. אלו האנשים הדופקים על דלתות, מטלפנים, מתנדבים להעביר מסרונית ומארגנים את מקומות העבודה שלהם". מצד שני, אם האריס תתחייב לשנות את המדיניות – היא עלולה לאבד את קולותיהם של תומכי ישראל. "כל תנועה שלה נושאת סיכונים". חנה זֶלְמָן נמנעה גם היא מלצפות בעצרת של האריס וטים וזלץ בפנסילבניה, ובמקום זאת אירחה את שפרד. הן נפגשו בקבוצה הקרויה "no cease fire, no vote". שתיהן התחייבו בכתב: אם ההפצצות בעזה לא נפסקות עד הבחירות והאריס אינו מתחייבת לאמברגו נשק על ישראל, הן לא יצביעו. שתיהן יהודיות ושתיהן חושבות שהבית הלבן היה רך מדי כלפי בנימין נתניהו, אשר לשיטתן אינו מוכן לפשרה כלשהי מאז פרוץ המלחמה. הן מאשימות את נתניהו, אך יכולות לפעול רק נגד האריס. השתיים מבינות שבמרוץ כה צמוד, מניעת קולותיהן מהאריס עלולה לסייע לדונלד טראמפ, שאת המצע שלו זלמן מתארת כ"קטלנית ומסוכנת". לדבריה, "מה שבאמת עוזר לטראמפ הוא שהממשל הנוכחי איננו מאזין למצביעים התומכים בהפסקת אש". רבים מחבריהן אינם תומכים בעמדתן. כך גם בעלה של שפרד, החושש ממה שכהונה שנייה של טראמפ תעשה לבית הלבן. גם היא חוששת, אבל "אינני יכולה להתעלם ממצפוני". האריס לא התייחסה לישראל ולעזה בנאומה בפנסילבניה. בעצרת הבאה, במישיגן, הפריעו לה מפגינים פרו-פלשתינים בצעקות. האריס השיבה: "אם אתם רוצים שטראמפ ינצח, תגידו את זה. אחרת, אני מדברת". שפרד צפתה וחשבה: היכן האמפתיה? ורשמה לעצמה: להפיץ את הלינק להצטרפות ל"no cease fire, no vote".