כאמור, גורמים מרכזיים אינם בשליטת אוקראינה. הראשון הוא האויב: הצבא הרוסי עודנו מסוכן מאוד. הוא מייצר טילים לטווח רחוק היכולים לקעקע תשתיות אוקראיניות. הוא נהנה מאספקת נשק מאירן וקוריאה הצפונית, ומפגין יכולת ללמוד מטעויותיו האסטרטגיות והטקטיות. כל מה שעשו ארה"ב ואירופה עד כה לא שינה את דעתו של ולדימיר פוטין ואת כוונותיו ההרסניות כלפי אוקראינה.
האחרונות יכולות להיות בעלות ברית בעייתיות, והחלטותיהן יעצבו את יכולתה של אוקראינה ב-2025. רוב מדינות אירופה הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן, אך גידול זה לבדו לא יענה על צרכיה הדחופים של אוקראינה ובוודאי שלא על אלו הדרושים למתקפה בשנה הבאה. אם דונלד טראמפ ייבחר שוב, ואם הרפובליקנים ישלטו בשני בתי הקונגרס, רוסיה תמצא את עצמה במצב מצוין לקראת 2025. הן טראמפ והן מועמדו לסגן נשיא, ג"ד ואנס, רמזו שילחצו על אוקראינה לוותר כדי לסיים את המלחמה, ועלולים למנוע ממנה סיוע.
גם אם הדמוקרטים ינצחו, הסיוע לאוקראינה עלול לקטון בגלל מה שמתרחש בחלקים אחרים של העולם. המלחמה בעזה הסיטה את תשומת הלב העולמית - המדינית והתקשורתית – מאוקראינה. התרחבות של המלחמה תחמיר את הבעיה מנקודת המבט של קייב, ואף עלולה להוביל לכך שנשק הנחוץ לה – במיוחד פגזי טנקים וארטילריה, פצצות ומערכות נ"מ – יועבר למזרח התיכון.
עם זאת, טוען ריאן, אוקראינה יכולה להשפיע על רכיבים חשובים אחרים. כך למשל: אימונים. כוחות הקרקע שלה לא קיבלו מספיק פקודות משותפות לפני מתקפת הנגד אשתקד, במיוחד ברמת המבצעים הגדודיים והחטיבתיים. היא חייבת לתקן ליקוי זה, תוך סיוע של ארה"ב ונאט"ו בהכשרת מפקדים ומתכננים בכירים. היא עצמה יכולה לשפר את ההכשרה הבסיסית של חייליה, ועליה למצוא דרכים לגייס ולצייד אותם מהר יותר.
לאוקראינה יש שליטה גם על קביעת המטרות המבצעיות והאסטרטגיות של מהלכיה. היא פיתחה יכולת תקיפה חזקה המבוססת על טילים מקומיים, טילים מערביים וכטב"מים. היא גם למדה להשתמש בדוקטרינת המטרות המשולבות של נאט"ו – מערכת לתכנון, ניהול וניתוח של מתקפות ארוכות טווח. כיום אוקראינה תוקפת שלוש קבוצות מרכזיות של מטרות: תעשיית הנפט הרוסית; יעדים צבאיים כמו שדות תעופה, מפקדות, מערכות נ"מ ומרכזים לוגיסטיים; והצי הרוסי בים השחור ובחצי-האי קרים. בחודשים הקרובים יהיה עליה לתעדף ביניהן.
גם העיתוי והמקום של מתקפות עתידיות נתונים בידי קייב. שמירתם בסוד אינה משימה קלה, לנוכח אמצעי המודיעין שבידי רוסיה – אך המתקפות של שני הצדדים על חרקוב בשנתיים האחרונות הראו שהיא אפשרית, במיוחד בנוגע לעיתוי. גם מטרות לא חסרות לאוקראינה: חבל הדונבס הכבוש, חרקוב, חזית הדרום, קרים.
אחד הגורמים החשובים ביותר בהחלטות יהיה קיומה של הזדמנות, ממשיך ריאן. המודיעין האוקראיני, יחד עם נאט"ו ושותפים אחרים, עוקב אחרי הכוח והמורל של הכוחות הרוסיים ומצב התחמושת והעתודות כדי לאתר נקודות חולשה. קייב יכולה לבחור לתקוף בכמה נקודות כדי ליצור חוסר ודאות לגבי מיקומו של המאמץ העיקרי, או לתקוף בנקודה החלשה ביותר. כל מתקפה תהיה קשה, בהתחשב בהיקף הכוחות הרוסיים ובקווי ההגנה שלהם. מתקפה מוצלחת תצריך שורה של מהלומות, מודיעין משמעותי ומחסנים מלאים.