המסמך החדש הוא תזכורת מהדהדת לנשיא/ה הבא/ה בנוגע לשינוי המשמעותי שהתחולל בזירה הגרעינית בשלוש השנים האחרונות. הנשיא ולדימיר פוטין איים מספר פעמים להשתמש בנשק גרעיני טקטי נגד אוקראינה, כולל באוקטובר 2022 – מועד בו ביידן ויועציו חששו שהסכנה למלחמה גרעינית תהיה 50% ואף למעלה מכך. ביידן ומנהיגי בריטניה וגרמניה הצליחו לשכנע את הודו וסין לפרסם הצהרות נגד שימוש בנשק גרעיני באוקראינה והמשבר שכך, לפחות זמנית. כאמור, התעצמותה הגרעינית של סין מציבה אתגר גדול נוסף. ההתעצמות מהירה מזו שצפה המודיעין האמריקני לפני שנתיים, והיא מבוססת על נחישותו של הנשיא שי ג'ינפינג לשנות אסטרטגיה בת עשרות שנים ולהגיע לפחות להיקף הארסנלים של ארה"ב ורוסיה – אם לא לעבור אותם. גם קוריאה הצפונית מאיצה את התחמשותה וההערכה היא שיש לה כרגע לפחות 60 ראשי נפץ גרעיניים ודלק לרבים נוספים. במצב זה, היא עלולה לשתף פעולה עם מוסקבה ובייג'ינג. זוהי רק שאלה של זמן עד שסביבה גרעינית שונה לחלוטין תערער את האסטרטגיה ותוכניות המלחמה של ארה"ב, אומרים פקידים בממשל. "חובתנו היא לראות את העולם כמות שהוא, לא כפי שקיווינו שייראה. ייתכן שיום אחד נקום ונגלה ש-25 השנים שלאחר המלחמה הקרה היו רק הפוגה", אמר נאראג עם סיום עבודתו בפנטגון. האתגר החדש, הוסיף, "הוא אפשרות אמיתית של שיתוף פעולה ואפילו תיאום מראש בין יריבינו הגרעיניים". מאז הנשיא הארי טרומן – הראשון והיחיד שהפעיל נשק גרעיני – התמקדה האסטרטגיה הגרעינית של ארה"ב ברוסיה. השינוי עליו חתם ביידן משקף את הערכות הפנטגון, לפיהן לסין יהיו 1,000 ראשי נפץ ב-2030 ואילו חמש שנים מאוחר יותר יהיו לה 1,500 – קרוב למספרים של ארה"ב ורוסיה. בפועל, נראה שסין אפילו מקדימה לוח זמנים זה. סין אינה חתומה על ההסכמים למניעת הפצת נשק גרעיני ואינה מוכנה להיכנס למו"מ שכזה. היא גם הפסיקה את השיחות עם ארה"ב על נקודות שמטרתן למנוע אי-הבנות העלולות להוביל להתדרדרות, כגון הודעות הדדיות על ניסויים גרעיניים ותקשורת הדדית למניעת אי-הבנות כאלה.