שופטת בית המשפט הפדרלי המחוזי בטקסס, אדה בראון, פסלה (21.8.24) את התקנה של נציבות הסחר הפדרלית אשר אסרה לכלול תניית אי-תחרות בחוזי עבודה. בראון קבעה, כי התקנה – שאמורה הייתה להיכנס לתוקף ב-4.9.24 – מהווה חריגה בלתי חוקית מסמכותה של הנציבות (המקבילה לרשות לסחר הוגן). ההערכה היא ש-30 מיליון אמריקנים חתומים על הסכמי עבודה, המגבילים את יכולתם לעבור למעסיקים מתחרים. מגבלות דומות קיימות בחוזים ברחבי העולם, כולל בישראל; בתי המשפט בישראל אוכפים מגבלה זו, כל עוד היא בהיקף סביר, למשך זמן סביר ולצידה יש תמורה בדמות שכר גבוה יותר או פיצוי מוגדל לאחר סיום העבודה. פסילת המגבלה בארה"ב יכולה הייתה להשפיע על המתרחש במדינות אחרות. הוראות מדיניתיות המגבילות תניית אי-תחרות קיימות בכמה ממדינות ארה"ב והן נותרו בעינן. ההוראה הפדרלית קבעה, כי הכללת סעיף אי-תחרות בחוזה ההעסקה תהיה בלתי חוקית, וכך גם אכיפה של סעיף שכזה בחוזים קיימים. לדברי הנציבות, איסור על תניית אי-תחרות יכול ליצור משרות חלופיות ל-30 מיליון אמריקנים ולהעלות את השכר ב-300 מיליארד דולר לשנה. היא טענה, כי מחקרים אקדמיים תומכים במסקנה לפיה תניית אי-תחרות פוגעת הן בעובדים והן במשק. בראון מונתה לתפקיד בידי הנשיא דונלד טראמפ והיא מכהנת במדינה רפובליקנית מובהקת. המפלגה הרפובליקנית מתנגדת עקרונית למעורבות של הממשל בשוק החופשי, בעוד הדמוקרטים – שכידוע שולטים כעת ברשות המבצעת – תומכים בהתערבות כזאת, בעיקר לתיקון כשלי שוק. כך למשל, ממשל ביידן הרחיב את המהלכים המשפטיים נגד ענקי ההיי-טק בטענה שהם מהווים מונופולים בלתי חוקיים (אם כי חלק מהם החלו עוד בימי ממשל טראמפ). בראון עיכבה בחודש שעבר את כניסתו לתוקף של הצו, וכעת כאמור פסלה אותו. לדבריה, בנוסף לכך שנציבות הסחר חרגה מסמכותה, החלטה התבססה על מידע שגוי וחלקי והיא נמנעה מלבחון מידע אשר תמך בהגבלת התחרות. עוד ציינה בראון, כי הנציבות לא בחנה חלופות לפסילה המוחלטת של ההגבלה. "תפקידו של גוף מינהלי הוא לעשות את מה שהקונגרס מורה לו, ולא את מה שהוא חושב שעליו לעשות", הוסיפה בראון.