קאמלה האריס נהנית מתנופה עצומה לא כל כך בגלל מי שהיא, אלא בגלל מי שהיא לא. היא איננה ג'ו ביידן, שנאומו בוועידה הדמוקרטית בשבוע שעבר הראה את המחיר שגילו גובה ממנו. והיא איננה דונלד טראמפ, האיש הזקן המרחיק בוחרים בעלבונותיו הקטנוניים ובקבעונותיו האפלים.
אבל האריס צריכה יותר – מדגיש אקונומיסט. המרוץ צמוד ביותר. הוועידה התמקדה בהצגתה לציבור האמריקני. כעת כולם יודעים שכסטודנטית היא עבדה במק'דונלדס, ושבכל יום נישואין היא משמיעה לבעלה את ההודעה הקולית בה הזמין אותה לדייט הראשון. מה שלא ברור הוא, כיצד כל זה יתורגם לנשיאות. יש לה סיבות לבנות את הקמפיין שלה סביב אישיות; מדיניות עלולה להיות נטל, בעוד מול טראמפ יש חשיבות לאופי. אבל הטקטיקות שלה עלולות לאותת על משהו יסודי יותר.
מבחינה פוליטית, האיכויות של האריס אינן ידועות – בין היתר באחריותה. כמו רוב סגני הנשיא, היא הייתה בצל. היא הפכה למועמדת מבלי להיבחן בבחירות המקדימות. מאז פרישתו של ביידן מהמרוץ, היא לא התראיינה וענתה רק לשאלות בודדות של עיתונאים. את המצע שלה היא ירשה ברובו מהבוס שלה והוא עמום אפילו מזה של טראמפ. כאשר היא נוקטת עמדות, נראה שמדובר פחות באמונות מוצקות ויותר בתנודות שמטרתן לרצות את הבוחרים.
אקונומיסט ניתח את הקריירה של האריס בקליפורניה ובסנאט והגיע למסקנה, כי לא ניתן להצביע על דעות מוצקות או אמונות עמוקות. כמו ביידן, היא ניצבת מעט שמאלה מן המרכז של מפלגתה ומבצעת התאמות במידת הצורך. גרוע יותר מביידן, עמדותיה בענייני כלכלה וחוץ אינן מגובשות.
לפרגמטיזם של פוליטיקאי יש יתרונות משלו. עמדותיה כמועמדת בפריימריז הדמוקרטיים ב-2019 כללו ביטוח בריאות למשלם בודד, הוצאה אל מחוץ לחוק של קידוחי נפט וגז המכונים fracking והימנעות מהפללה של מסתננים. אבל האריס של 2024 נטשה כל אלו, מה שמלמד שהיא לא הייתה רצינית לגביהם. את הרעיון הנוכחי שלה – לאסור העלאות מחירים חמדניות – יהיה קשה ליישם. פרגמטיזם פירושו גם פתיחות לרעיונות של אחרים; קרוב לוודאי שבתחומי החוץ והסביבה היא תשאף להמשכיות של המדיניות הקיימת.
אך כאשר פרגמטיזם מעיד על העדר עקרונות שהם תוצר של חשיבה מעמיקה, הוא עלול להיות מסוכן. הנשיא מטפל מדי יום בנושאים טעונים מבחינה פוליטית שאין להם פתרון פשוט. בהקשר זה, נטייתה של האריס לרעיונות גרועים ולגימיקים פוליטיים עלולה להיות נטל. כך למשל, היא מציעה סובסידיה של 25,000 דולר לרוכשי דירה ראשונה, אך אם לא תצליח להגדיל את היצע הדירות – הצעד הזה רק יעלה את המחירים. הצעתה להגדיל את ההכרה למס במעונות יום תפחית את עוני הילדים, אך עם גרעון ענק של 7% תוצר – התוצאה עלולה להיות האצה באינפלציה.
לא מספיק רק להביס את טראמפ
בלא אמונות בסיסיות מוצקות וסדרי עדיפות ברורים, עלולים האירועים להוריד את הנשיא מהמסלול. כאשר נשיאים נאלצים להגיב או אינם החלטיים, מדינות אחרות עלולות לאתגר אותם. אם האריס מתקשה לתפור יחדיו את קורות חייה, עקרונותיה ומדיניותה – היא עלולה להתקשות בתפקיד חיוני של הנשיא: להסביר למדינה כיצד להתמודד עם אויביה.
דומה שאין זה הוגן להאשים את האריס בהעדר מדיניות ברורה; המשימה החשובה ביותר שלה היא להביס את טראמפ, וכאן העורמה והתחבולנות הכרחיות. לטוב ולרע, ניהול קמפיינים מתמקד לעיתים קרובות במציאת נושאים המלכדים את בסיס התומכים.
אבל, מדגיש אקונומיסט, יש סיבה לדרוש מהאריס יותר. זהו האינטרס הפוליטי שלה עצמה; אם סוגיית האישיות תאבד מעוצמתה, סוגיית המדיניות תוכל לקדם את הקמפיין. כאשר בעימות ב-10 בספטמבר טראמפ יאמר שהיא חלשה מכדי להתמודד עם רוסיה וסין, או רדיקלית מכדי להתמודד עם ההגירה והכלכלה – היא תצטרך תשובות של ממש, ועליה להכין ולהציג אותן בצורה הטובה ביותר.
סיבה נוספת היא, שלהיות פוליטיקאי זה יותר מאשר לנהל קמפיין. יש חשיבות גם ליכולת למשול. הדמוקרטים אומרים שהם רוצים לחזק את הדמוקרטיה; ככאלה, מוטב שינצחו על בסיס תוכנית פעולה. אתה יכול לשאוף בכל מאודך שהאריס תנצח את טראמפ, ועדיין לתהות כיצד תמשול. אם אכן תנצח, אך ללא מדיניות ברורה – כהונתה תהיה קמפיין אחד גדול לקראת 2028, על כל מהמורותיו.