אפשר להבין מדוע המשקיעים האמריקנים מרגישים כאילו לקו במחלת ים. השבועות האחרונות היו רצף של אירועים סותרים: צניחה במניות וזינוק מחודש, נתוני תעסוקה חלשים ונתוני צריכה חזקים, ציפייה להפחתת חירום של הריבית שנעלמה כלעומת שבאה. מה קורה כאן? אקונומיסט מציע לקחת צעד לאחור, אשר לדעתו יוביל למסקנה שהמשק האמריקני נמצא בהאטה הדרגתית ולא בהתרסקות. החולשה הבולטת ביותר כרגע היא בשוק העבודה. האבטלה עלתה בחודש יולי ל-4.3%, שיעור שדי בו כדי להצביע על סכנת מיתון, אולי כבר החל מחודש מארס הקרוב. כעת השווקים מחכים בעצבנות לנתוני התעסוקה הבאים (6 בספטמבר). אבל נראה שיש הגזמה בחשיבותה של חולשה זו: העלייה נובעת ברובה מפיטוריהם של עובדים זמניים, תופעה תנודתית. גם העלייה בהגירה משפיעה, כי למהגרים לוקח זמן למצוא עבודה – כך שייתכן שגם זה נתון זמני. גם ההיסטוריה – המשבר הפיננסי של 2008 והקורונה – מבלבלת. שני אלו היו מהירים ועמוקים מאשר האטה טיפוסית; הם לא דוגמה נכונה למה שעלול להתרחש כיום. דוגמה טובה יותר הן ההאטות בתחילת שנות ה-90 ובתחילת המאה הנוכחית, ואולי גם זו של 2019 כאשר הפדרל ריזרב הוריד במעט את הריבית כדי לעודד את הצמיחה הבלתי-יציבה. אז כיצד יש לתאר את הכלכלה האמריקנית כיום? אין ספק היא מאטה וצפויה להאט עוד. היבט בולט של המצב הנוכחי הוא שההידוק המוניטרי וההרחבה הפיסקלית מושכים בכיוונים הפוכים. התוצר עלה ב-3.1% בשנה החולפת, אך קצב מהיר זה לא יכול להיות בר-קיימא; רוב התחזיות לטווח הארוך הן לצמיחה של 2%-1.5% בשנה. הפדרל ריזרב של אטלנטה מצא, כי הצמיחה ירדה בשבועיים האחרונים, אך עודנה עומדת על שיעור נאה של 2%. המצב עלול להחמיר אם ההשלכות ארוכות הטווח של הריבית הגבוהה יתחילו להיות מורגשות. משקי הבית כבר מתחילים להרגיש את הלחץ: שיעור חשבונות האשראי שלא נפרעו עלה לשיא של 13 שנים. עם זאת, מדגיש אקונומיסט, המשק האמריקני נמצא במצב טוב בהרבה מאשר ב-2019 בהיבט מרכזי אחד: ל"פד" יש מרחב ניכר להקלה. המשקיעים צופים שהריבית, העומדת כיום על 5.25%, תרד ביותר משני נקודות האחוז בשנה הקרובה. אפשר יהיה להוריד את הריבית מהר יותר אם הנתונים יהיו שליליים במיוחד. לשם השוואה: הפחתה של שתי נקודות ב-2019 הייתה מורידה את הריבית לאפס. נגיד ה"פד", ג'רום פאואל, אותת בדיוק לפני שנה, שהוא נחוש להותיר את הריבית גבוהה עד שהאינפלציה תחזור ליעד של 2% בשנה. היא קרובה לכך (2.9% ביולי) ותחזית הצמיחה פחות יציבה. הפחתה של הריבית ברבע נקודה בחודש הבא נראית ודאית. אולם, הבנקים המרכזיים צריכים להיות ערים לסכנה של תגובת יתר. השווקים עדיין נותנים סיכוי של אחד לשלושה להפחתה של חצי נקודה בחודש הבא. אם לא יהיו עוד חדשות רעות, הפחתה כזאת תהיה חדה מדי – טוען אקונומיסט. ה"פד" ניצב בפני סכנה משני כיוונים: אם יפחית יותר מדי, האינפלציה עלולה לעלות; אם יפחית פחות מדי, הצמיחה עלולה לרדת עוד יותר. פאואל רשם הישגים נאים במאבק באינפלציה; כעת הוא ניצב בפני אויב חדש, בעוד הקודם טרם הובס לחלוטין.