הפוסט מזכיר, כי בשנת 2010-2009 אסרו 91% מבתי הספר שימוש בפלאפונים שלא לצרכים לימודיים. התמונה השתנתה כאשר יישומונים אפשרו להשתמש בסמארטפונים למטרות חינוכיות, ובשנת 2016-2015 ירד שיעור האוסרים ל-66% מבתי הספר. ואז באה הקורונה, כאשר המכשירים הפכו לחיוניים בלימודים וירטואליים. אך בשנים הבאות, כאשר גברה תלותם של התלמידים בפלאפונים, שוב הוחזרו המגבלות ובשנת 2021-2020 הן חלו ב-77% מבתי הספר. בשנת 2023 הזהיר הרופא הראשי של הממשל, ויווק מרפי, כי הרשתות החברתיות – להן נכנסים ילדים לרוב דרך הפלאפונים שלהם – מהוות סכנה לבריאותם הנפשית. לדבריו, השימוש בהן עלול להגביר דיכאון, חרדות, דימוי גוף שלילי, הפרעות אכילה והערכה עצמית נמוכה – במיוחד בקרב בנות עשרה. ואילו מחקר שפורסם ב-2022 הגיע למסקנה, כי נטילת הפלאפונים יכולה לסייע ללימוד. חלק מן הלחצים הנוכחיים מגיעים מכיוונם של מורים, הרואים מקרוב עד כמה הפלאפונים מסיחים את הדעת ואשר התעייפו מהמשימה לפקח בעצמם על השימוש בהם. 72% מהמורים בבתי הספר התיכוניים דיווחו שהסחת הדעת הזאת היא בעיה רצינית בכיתות, לפי מחקר מסתיו 2023. אגודת החינוך הלאומית – ארגון המורים הגדול ביותר בארה"ב – דיווחה על תסכול נרחב בין חבריה מהשימוש בפלאפונים והמליצה בפניהם לשאת ולתת עם מעסיקיהם על מגבלות. לחצים נגדיים מופעלים לעיתים מצד הורים, האומרים שיש צורך בפלאפונים כדי שיוכלו להשיג את ילדיהם בשעת חירום, כגון ירי בבית הספר (תופעה שאינה נדירה בארה"ב). התשובה לכך, אומרים תומכי המגבלות, היא לאפשר לתלמידים להשתמש בפלאפונים במשרדי בית הספר בשעת הצורך. באתר Change.org אורגנו בששת החודשים האחרונים 170 עצומות בנושא, שרובן קראו להפחתת המגבלות וקיבצו 120,000 חתימות. אשתקד הייתה פלורידה למדינה הראשונה שאישרה חוק המחייב את כל בתי הספר הציבוריים לאסור על השימוש בפלאפונים בשעות הלימודים ולחסום גישה לרשתות החברתיות ברשתות ה-WiFi שמפעילים המחוזות. הללו יכולים להחליט האם לאפשר גישה למכשירים בהפסקות. מחוז הילסבורו אסר על השימוש בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ומתיר אותו בהפסקות האוכל בבתי הספר התיכוניים – אלא אם מורה ספציפי זקוק להם לצורכי הוראה. ואילו מחוז אורנג' הטיל איסור מוחלט על השימוש וחייב את התלמידים להעביר את המכשירים למצב שקט ולהחזיקם בתיקים לאורך כל היום.