דונלד טראמפ הוא השם המוכר ביותר בארה"ב, וזו הסיבה שלמרות התוצאות הנוראות של נשיאותו – שיעור התמיכה בו לא ירד מתחת ל-40% במשך עשור. זהו בדיוק היתרון הפוליטי הגדול ביותר של קאמלה האריס בחודשיים שנותרו עד הבחירות – טוען ג'יימס קרוויל, מנהל הקמפיינים הדמוקרטי הנודע ומי שהוביל את ביל קלינטון לבית הלבן, במאמר בניו-יורק טיימס.
מאז תחילת שנות ה-1990 הוכח, כי כאשר נשיא מכהן פופולרי אינו מתמודד – יש בפועל בחירות של שינוי. זה די פשוט: הרועה של מחר זוכה בכבשים. אבל בפועל זה יותר מסובך: כעת מתמודדת סגנית הנשיא המכהנת מול נשיא לשעבר בבחירות של שינוי. האריס חייבת לעשות היטב שלושה דברים כדי לנצח, סבור קרוויל.
לעזור לטראמפ להזיק לעצמו בעימות(ים)
אם יש משהו שהאמריקנים אוהבים, זהו הרס רכבות. העימות בין טראמפ לג'ו ביידן היה כזה, בשידור חי, והוביל להתקוממות נגד נשיא מכהן מתוך מפלגתו. רבים מהבוחרים ציפו בכליון עיניים לסיבוב נוסף, אבל הפעם האריס היא זו שצריכה להרוס את טראמפ.
בדיחה אחת טובה יותר מאשר 100 בדיקות של עובדות. במקום להציג את טראמפ כאיום על ארה"ב, האריס גורמת למצביעים לצקצק בלשונם ולנוד בראשם כאשר היא אומרת שטראמפ ואנשיו "יצאו מדעתם". אנשים מחייכים כאשר הם חושבים שפוליטיקאי מכניס ליריבו, והם נהנים כאשר האריס מכנה את טראמפ "מוזר" ומציגה אותו כשטיח קיר ישן ודהוי. דומה שצוותה מכין אותה לעשות זאת גם בעימות (11.9.24, שעון ישראל).
בעימות צריכה האריס לעשות בדיוק את מה שאנשיו של טראמפ מתים מפחד שיקרה: לגרום לו להיות טראמפ. היא צריכה לאפשר לו להיכנס לדבריה ולפזר תיאוריות קונספירציה מטורפות על הבחירות הקודמות. עליה להשתמש בחוש ההומור שלה ברגעי המפתח כדי לחרפן אותו ולהוכיח שהוא לא מזיז לה. גם את התקפותיו האישיות עליה לקבל בהומור. ולא משנה כמה פעמים, עליה לחזור על אותה תשובה: אלו אותם תרגילים ישנים ואני ממוקדמת בדרך החדשה קדימה.
להתנתק ממדיניותו של ביידן
ביידן היה אחד הנשיאים המוצלחים ביותר בהיסטוריה, אבל הוא אינו במרוץ. כדי להיות המועמדת הטרייה, האריס חייבת להתנתק בצורה חדה וברורה ממנו ולקבוע סדר עדיפות שיגדיר את הנשיאות שלה, טוען קרוויל. ההצעה שלו: לעשות זאת במדינת מפתח, מיד לאחר העימות. לערוך עצרת ולהציג בה לוח ועליו רשימה של צעדי "הדרך החדשה קדימה", אשר תסביר בפירוט מדוע היא מתנתקת מביידן בנושאים מסוימים ואיזה שינוי תוביל. ולאחר מכן לקיים מסיבת עיתונאים, כך שלא ניתן יהיה להמשיך ולטעון שאין לתקשורת גישה אליה. אל תימלטי מההבדלים שלך מביידן, אלא הדגישי אותם בכבוד ובכנות – מציע קרוויל.
הינתקות שכזאת אינה עלבון למורשתו של ביידן, בדיוק כמו שסדר היום הפרוגרסיבי יותר של ביידן לא היה עלבון למורשתו של ברק אובמה. היא תראה בצורה ברורה שהאריס מאמינה בכל לב ברעיונותיה ומציעה שינוי ולא more of the same.
להציג התבגרות ברורה מאז הפריימריז של 2020
הריקוד הפוליטי של האריס יהיה מסובך יותר לפני הבחירות. יש לה נטל שממנו לא תוכל לברוח: המרוץ שלה למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-2020, בו תמכה ברעיונות אקזוטיים למדי. כפי שהראה הראיון שלה ב-CNN בשבוע שעבר, זה יהיה נושא מרכזי בהמשך המרוץ. חיוני שהיא תתן את אותה תשובה בכל פעם שתותקף: למדתי מתקופת השלטון שלי בבית הלבן, אלו העמדות שלי, take it or leave it.
החדשות הטובות הן, שכאשר תעשה זאת – האריס תפגין יכולת שאין לטראמפ: חשיבה בוגרת. קלינטון אמר: "כאשר אנשים חשים חוסר ביטחון, הם יעדיפו מישהו חזק שטועה על פני מישהו חלש שצודק". אחרי עשור של התמודדות עם אדם הבטוח שהוא מושלם, הודאה גלויה של האריס בכך ששינתה את תובנותיה תהיה משב רוח מרענן לבוחרים רבים.
40 שנותיו בניהול קמפיינים, בנצחונות ובהפסדים, לימדו את קרוויל שדבר אחד נותר עקבי: הקול הרועש ביותר הוא הפיכת הדף מפרק אחד לבא אחריו. בנובמבר הקרוב יהיה על האמריקנים לבחור בין פוליטיקה של פחד וכעס לבין הפיכת הדף. אם האריס תישאר רעננה, ארה"ב כולה תיווכח לדעת שהיא הפרק החדש.