לאחר האסון, הופעל לחץ ציבורי רב על הממשלה להקים ועדת חקירה עצמאית שתבחן את הכשלים והנסיבות שהובילו לאסון. בעקבות זאת, הוקמה ועדת החקירה בראשות השופט סר מרטין מוּר-בּיק. ועדה זו החלה את עבודתה ב-14 בספטמבר 2017 והתנהלה במספר שלבים.
דוח החקירה - שלב ראשון (אוקטובר 2019):
השלב הראשון של החקירה התמקד בעיקר בנסיבות הישירות של האסון - נסיבות השריפה, התנהלות גורמי החרום, וכן הכשלים במבנה הבניין ותפקוד מערכות הבטיחות. הדוח הראשון, שהוגש באוקטובר 2019, הצביע על מספר ממצאים מרכזיים:
- כשל במערכת החיפוי החיצוני - חיפוי הבניין, שהיה מורכב מאלומיניום בשילוב חומר מבודד דליק, גרם להאצת התפשטות האש לכלל המבנה. חברת Arconic האמריקנית, יצרנית חיפוי Reynobond 55, שלטענת מומחים בחקירה היא "התורם הגדול ביותר" לשריפה, הסתירה בכוונה את ההיקף האמיתי של הסכנה בשימוש במוצר שלה.
- כשלים בטיפול בחרום - הוועדה מתחה ביקורת חריפה על שירותי הכבאות בלונדון, אשר הנחו את הדיירים להישאר בדירותיהם ולא להתפנות - מדיניות שתרמה למספר ההרוגים הגבוה. מאוחר יותר, ההנחיות השתנו כאשר חומרת המצב החלה להתבהר, אך באותו שלב עבור רבים מהדיירים זה היה מאוחר מדי.
- מערכות התראה לא תקינות - התברר כי במבנה לא היו מותקנות מערכות התראה או ריסון אש תקינות, שהיו עשויות למנוע את התפשטות השריפה בשלביה הראשונים.
- כשלים בתחזוקה ובבקרת הבטיחות - אחד הממצאים המדאיגים ביותר היה הכשל בבקרת הבטיחות ובפיקוח על התחזוקה של המבנה, שהוביל למצב בו ליקויי בטיחות נמשכו לאורך זמן.
דוח החקירה - שלב שני (2020 והלאה):
השלב השני של החקירה, שעדיין נמשך, מתמקד בנושאים מערכתיים יותר, כולל האחריות של הרשויות, חברות הבנייה, הקבלנים, ומי שקיבלו החלטות שהובילו לשיפוץ הבעייתי במגדל גרנפל.
בנוסף, הוועדה בוחנת לעומק את מערכת האסדרה והפיקוח על בנייני מגורים רב-קומתיים ברחבי הממלכה המאוחדת, ואת המדיניות הממשלתית שתרמה לכך שאמות-מידה של בטיחות אש לא יושמו בצורה נאותה במגדל ובבניינים אחרים.