הדגלים בטורקיה התנופפו בחצי התורן ב-2.8.24 ורבים תמהו על כך; אף טורקי בולט לא הלך לעולמו. הסיבה הייתה חיסולו בטהרן של איסמעיל הנייה: רג'פ טאיפ ארדואן הכריז על יום אבל לאומי. בו ביום בלמה טורקיה את הגישה לאינסטגרם, בטענה שהרשת הורידה פוסטים לזכרו של הנייה.
המלחמה בעזה ותמיכתו של ארדואן בחמאס הרעילו את היחסים עם ישראל, מציין אקונומיסט. טורקיה תומכת בתביעתה של דרום אפריקה בהאג, השעתה את הסחר עם ישראל ובלמה שת"פ בין ישראל לנאט"ו; ארדואן אפילו דיבר על התערבות צבאית בעזה.
ישראל מצידה מאשימה את טורקיה שהיא מאפשרת לחמאס לפעול משטחה כדי לכוון ולממן את פעולותיו. מפקד הפעילות ביהודה ושומרון, זאהר ג'בארין, מתגורר באיסטנבול, ובכירים אחרים מבלים שם יותר ויותר מזמנם. מימון הארגון נעשה בחלקו דרך חברות שמרכזן באיסטנבול ושעל כמה מהן הטילה ארה"ב עיצומים. עד 7 באוקטובר הגבילה טורקיה את פעילות חמאס בשטחה, אך מאז היא עוצמת את עיניה לנוכח פעולות הטרור המתוכננות ומופעלות בה – טוענת ישראל.
המלחמה גם הרעה את היחסים בין טורקיה לארה"ב, אשר החלו להתחמם לאחר שארדואן הסיר את הווטו שהטיל על הצטרפות שבדיה לנאט"ו. הוא דחה ביקור בבית הלבן, מתוך הנחה שתמונה עם ג'ו ביידן לא תתקבל בעין יפה בידי בסיס תומכיו המוסלמים. בכל מקרה, מאז שארדואן השווה את בנימין נתניהו לאדולף היטלר והאשים את המחוקקים האמריקנים שיש דם על ידיהם, איש בוושינגטון אינו רוצה להצטלם איתו.
ארדואן בהחלט מוכן לשרוף את הגשרים עם ישראל, אבל מלחמה איזורית של אירן ושלוחיה מול ישראל ובעלות בריתה היא הדבר האחרון שהוא רוצה – סבור אקונומיסט. הסלמה כזאת תהיה הרסנית לכלכלה הטורקית, תבלום את נתיבי החסר לעירק וסוריה ותוביל לזרם חדש של פליטים.
החששות מפני מלחמה נרחבת יותר כאשר הכריחו את ארדואן לחשוב מחדש על עמדתו לגבי נסיגת ארה"ב מצפון-מזרח סוריה, שם מרוכזים כוחות כורדיים שהוא רואה בהם ארגון טרור. "ברור שהם לא אוהבים את בני בריתנו, אבל הם מודאגים מאירן ושלוחיה ומה יקרה אם לארה"ב לא תהיה נוכחות שם", אומר השגריר היוצא של ארה"ב באנקרה, ג'ף פלייק.
יחסיה של טורקיה עם ישראל אינם הרוסים ללא תקנה, סבור אקונומיסט. הסחר בין השתיים, למרות הפגיעה בו, חשוב לשני הצדדים מכדי לוותר עליו. יצרנים טורקים ממשיכים לייצא לישראל, במסווה של ייצוא לרשות הפלשתינית המשתמשת בנמלי ישראל. נפט מאזרבייג'ן, ספקית מרכזית של ישראל, ממשיך לזרום דרך טורקיה. ובעתיד ייתכן שלישראל לא תהיה ברירה אלא לשתף פעולה עם טורקיה בייצוא גז לאירופה.
ארדואן הוכיח שוב ושוב, כי כאשר כלכלתה הכושלת של טורקיה מונחת על הכף, הפרגמטיזם שלו גובר. הוא שיקם את היחסים עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים – שכולן מתנגדות לפוליטיקה האיסלאמית שלו. בשבוע שעבר ביקר נשיא מצרים, עבד אל-פתאח סיסי, באנקרה לראשונה מזה 12 שנים. כאשר יתפוגג העשן של המלחמה בעזה, ארדואן עשוי להושיט יד לישראל. האם ישראל תיענה – זו כבר שאלה אחרת; דיפלומט ישראלי אומר, שהיחסים יוכלו להשתפר רק ביום שאחרי ארדואן.