ליטא היא אחת התלמידות המצטיינות באיחוד האירופי בתחום המלחמה בשחיתות, קשה למדוד שחיתות, שכן היא מתנהלת במחשכים, אבל בדירוג של Transparency International עלתה ליטא מהמקום ה-48 ב-2012 למקום ה-34 אשתקד. מרכז המחקר האירופי למאבק בשחיתות מדרג אותה בין 20 המובילות. זהו סיפור הצלחה שהאיחוד אוהב לתאר בו את עצמו: המדינות הכי פחות מושחתות בעולם, ארגון שההצטרפות אליו מחייבת שיפור של המשילות ושהחברות בו מחייבת עמידה ברגולציה נוקשה. אבל למרבה הצער, קובע אקונומיסט, הנתונים של העשור החולף מתארים תמונה שונה. ליטא, לטביה ואסטוניה השתפרו דרמטית; אבל פולין שקעה תחת הממשלה הפופוליסטית הקודמת; רומניה כלאה אלפי מושחתים ואחרים תפסו את מקומם; אוליגרכים בבולגריה, צ'כיה וסלובקיה הדיחו תובעים; תחת ויקטור אורבן הפכה הונגריה למושחתת כמו כמה ממדינות אפריקה והמזרח התיכון. הגוש הסובייטי-לשעבר אינו מקור הדאגה היחיד. התקוות שמדינות דרום היבשת יהפכו לדמויות-סקנדינביה התבדו. השחיתות שצפה בספרד במשבר של 2008 לא הובילה לרפורמות משמעותיות. איטליה השתפרה, אבל רק ביחס לרף הנמוך של סילביו ברלוסקוני אפוף השערוריות. יוון נותרה ידועה לשמצה בשחיתות שלה, אם אחרי משבר האירו של 2019. גרוע עוד יותר: למוסדות האיחוד יש שערוריות משלהם. בשלהי 2022 עצרה משטרת בלגיה כמה מחברי הפרלמנט האירופי ועוזריהם בחשד לקבלת שוחד מקטר (ותפסה מיליון אירו במזומן). רבע מחברי הפרלמנט מעורבים בבעיות אתיות. מה קורה כאן? נקודה אחת, מסביר אקונומיסט, היא שלמרות שהרפורמות של האיחוד מפחיתות שחיתות, המיליארדים שהוא עצמו מחלק עלולים לעודד אותה. השחיתות נוטה להיות גבוהה במדינות בעלות משאבי טבע, וכאשר הן בעלות מוסדות חלשים – הסיוע האירופי מגביר אותה. פרויקטים גדולים בתחום התשתיות שמממן האיחוד מגיעים לידי מקורביו של אורבן. בבולגריה, צ'כיה ורומניה מגיע חלק ניכר מהסובסידיות החקלאיות לאנשי עסקים מפוקפקים המקושרים לפוליטיקאים. סיוע הקורונה לאיטליה הוביל למרמה ב-600 מיליון אירו. שנית, האיחוד וחבריו משתרכים מאחור באכיפה בהשוואה לארה"ב. ב-1997 חתמו חברות OECD על אמנה למלחמה בשחיתות; מאז, 80% מההרשעות של חברות על-פי האמנה היו בארה"ב. ממשלות אירופה מתקשות לחלט את רווחי השחיתות, מסיבות חוקיות. בחודש אפריל הנחה האיחוד את חברותיו להעביר חקיקה מתאימה בתוך 30 חודשים. משרד התובע הציבורי, שהקים האיחוד ב-2021 לחקירת ניצול לרעה של כספי סיוע, הגיש אשתקד 139 כתבי אישום (עלייה של 50% לעומת 2022) והקפיא נכסים ב-1.5 מיליארד אירו. הסכנה אינה רק כלכלית, מדגיש אקונומיסט. ארה"ב והאיחוד רואים את השחיתות כסוגיה ביטחונית: רוסיה ומדינות סמכותניות אחרות משתמשות במזומן וברשתות של נוכלים כדי לפגוע בדמוקרטיות. שדה קרב קריטי הוא אוקראינה, בה חזקות הן השחיתות והן המאבק נגדה. קייב מתקדמת ביישום הרפורמות הדרושות לקבלה לאיחוד, אך לא בצורה חלקה. ביוני הודחו מתנגדי שחיתות שעמדו בראש משרדי התשתיות והשיקום, ובאוגוסט נעצר ראש רשות התחרות בחשד לשוחד. מעצרים כאלה יכולים כמובן ללמד שהרפורמות עובדות. לאוקראינה יש מערכת מקוונת ברמה עולמית המראה מי זכה בכל מכרז, ומשקיפים זרים אומרים שחוקרי השחיתות בה מתחילים לבצע את תפקידם. אוקראינה רוצה להיות דומה לליטא; הסכנה היא שכמו יוון, היא לעולם לא תצליח להתנקות.