הטליבאן מתחיל לאכוף חוקים דרקוניים חדשים באפגניסטן, וכך נמוגות כל התקוות שאולי היו לנשים המקומיות להקלת המגבלות הקשות עליהן. החוק שפורסם בחודש שעבר אוסר על נשים להרים את קולן, לקרוא בפומבי את הקוראן ולהסתכל על גברים שאינם קרובי משפחה. עוד הן נדרשות לכסות את המחצית התחתונה של הפנים; כיסוי המחצית העליונה הוא חובה נושנה.
אפגניות ששוחחו בטלפון עם וושינגטון פוסט הצביעו במיוחד על אכיפה גוברת בערים, שם היא הייתה עד כה מתונה יותר. משטרת המוסר – הזרוע השמרנית ביותר של הטליבאן – קיבלה סמכויות חסרות תקדים בבירה קאבול ובערים נוספות. אנשיה פושטים על אוטובוסים ומרכזי קניות בחיפוש אחרי נשים המפרות את כללי הלבוש, צוחקות או מדברות בקול. בימי שישי הם מפזרים נשים בטענה שהן מונעות מסוחרים להגיע בזמן למסגדים. נשים הופכות למראה נדיר בשידורי הטלוויזיה האפגנית.
לאחר שהטליבאן תפסו את השלטון באוגוסט 2021, נאסר על ילדות ללמוד בבתי הספר מעל כיתה ו' ועל נשים – באוניברסיטאות. חלקן למדו אנגלית עד השבועות האחרונים, אבל משטרת המוסר פרסמה אזהרה למורים ומשפחות רבות אוסרות כעת על בנותיהן להשתתף בשיעורים. נשים אחרות החליטו להישאר בבית מתוך חשש.
נשות קאבול חוששות במיוחד מהשוטרות
הטליבאן הטיל מגבלות חמורות על הנשים מיד לאחר הנסיגה האמריקנית, אך לאחר מכן הציג רבות מהן – במיוחד את אלו שבתחום החינוך – כזמניות. אנשי הממשל התקשו לומר מה בדיוק קובעים כללים אלו, והותירו מרחב מסוים לפרשנות שתורגמה ליישום ברמה המקומית. כך נוצרו הבדלים משמעותיים, למשל, בין קאבול לבין הדרום הכפרי השמרני. אך כעת, אמרו המרואינות, נמוגה כל תקווה שההשפעה העירונית תמתן את הטליבאן.
"יש שתי קבוצות בטליבאן", אומרת סנג'ה בת ה-24, סטודנטית לשעבר. "קבוצה אחת נראית מתונה ורוצה לכופף את הכללים. אבל כעת, עם המגבלות שאושרו בחוק, הם נכשלו ולא נותרה תקווה". אחרים התייאשו לפני זמן רב מהאפשרות שהנהגת הטליבאן תהפוך ליותר סובלנית. "כאשר מדובר באכזריות ומגבלות, כולם אותו הדבר", אומרת תושבת קאבול בת 20.
בהודעה ששודרה ברשת השידור RTA של הטליבאן, אמר דובר משרד המשפטים, כי התקנות החדשות "מדגישות את הכבוד לכבודן של הנשים כיחידות" וקרא לפקידים לפעול "בעדינות". הטליבאן טוען, כי חיי הנשים השתפרו מאז עלותו לשלטון ושהמגבלות נועדו להגנתן.
תומכי זכויות האפגניות טוענים, כי אין יסוד לטענה לפיה הקוראן אוסר על נשים לקבל השכלה, וכי המגבלות שהוא מטיל על לבושן מתונות מאלו של הטליבאן. רבות מאמונות הטליבאן נטועות בתרבות הפָּאשְטוּן בת מאות השנים, שעדיין יש לה השפעה רכה באיזורי הכפר של אפגניסטן. באיזורים אלו, מסביר הפוסט, אותן דעות אינן נחלת הגברים בלבד. ואילו נשות קאבול חוששות במיוחד מהשוטרות במשטרת המוסר, המגויסות מן השכונות השמרניות.
נשים רבות בקאבול מטילות ספק בצידוק הדתי שנותן הטליבאן למגבלות, ורבים סבורים שהמשטר מטיל אותן כדי שבהמשך יוכל לסחור בהן תמורת סיוע בינלאומי. הטליבאן מנסה להשיג הכרה בינלאומית בממשלתו – עד כה לא עשתה זאת אף מדינה – ומנסה לקבל גישה לעתודות הבנק המרכזי האפגני שהוקפאו בחו"ל. השלטונות מקווים שפריצת דרך כזאת תתן דחיפה לכלכלה ותסייע להפחית את האבטלה והרעב.
כמה מהאפגניות מאשימות את העולם החיצוני בהיעלמות החירויות שלהן. "שתיקתו של העולם בשלוש השנים האחרונות תהיה פרק אפל בהיסטוריה", אומרת מינה המשקפת דעה נרחבת במדינה. רבות מהנשים אמרו שניסו להשיג מלגות בחו"ל ונכשלו, וכעת לא נותרות להן אפשרויות. "הטליבאן ימשיך להשתמש בדת כנשק נגד נשים. מבחינתם, לראות שיער של ילדה הוא חטא – אבל לא להרעיב את המדינה", היא מוסיפה.