המחיר הנורא של המתקפה הרוסית המתמשכת על אוקראינה נראה היטב במרכז בשיקום בפאתי קייב, בו נמצאים מי שנפצעו קשה בחזית – והם בני המזל ששרדו. דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, ביקר שם בשבוע שעבר ואומר ששמע מכל בני שיחו את אותו משפט: "אין לנו ברירה. אם נפסיק להילחם, נפסיק להתקיים". כאשר מקשיבים לחיילים אלו, מבינים שאוקראינה מדממת. רצונה להילחם חזר כשהיה, אבל צבאה מותש ממלחמת הכטב"מים חסרת התקדים. ססמת התמיכה של ממשל ביידן – "ככל שיידרש" – פשוט אינה תואמת את המציאות של העימות. לאוקראינה אין מספיק חיילים כדי לנהל מלחמת התשה אין-סופית. היא חייבת להסלים כדי להיות חזקה מספיק כדי להגיע להסדר הוגן. זהו הלקח שמביא איתו איגנציוס מוועידת Yalta European Strategy, אשר הוקמה לפני 20 שנה כדי לעודד את השתלבות אוקראינה במערב. כעת היא מנסה למנוע את קריסתה. המסר היה: בלי יותר כוח אש – ייתכן שאוקראינה תאלץ להסכים לתנאיו של ולדימיר פוטין להפסקת הטבח האכזרי שלו. המצגות המרשימות ביותר בוועידה היו מן החזית. "אנחנו עייפים", אמר מפקד יחידת הכטב"מים סרגיי וראקין, הנלחם מול רוסיה במזרח אוקראינה מזה שמונה שנים. פניו שיקפו את הלחץ של הקרב הבלתי-פוסק. הרגע המרגש ביותר בוועידה היה כאשר אמר: "היו צריכים להיות לי משפחה וילדים נהדרים, לצלם תמונות ליד הברבקיו, אבל כעת אני מצלם את החזית". מחיאות הכפיים הסוערות העלו דמעות בעיניו. בעת הפסקה בדיונים, ביקר איגנציוס אצל ידידו סרגיי קושמן, אינטלקטואל ופעיל חברתי העוסק כעת בעיצוב נשק. בפעם הקודמת שנפגשו, חודשים אחדים לאחר הפלישה, הוא תיאר מצב רוח כמעט מסוחרר של סולידריות לאומית, עם צעירים המבלים בפסטיבל מוזיקה אל מול איומיה של רוסיה להשתמש בנשק גרעיני. אבל מצב הרוח השתנה. "חשבנו שברגע שנפגין סולידריות, רוסיה תיסוג. כעת נראה שהמלחמה עלולה להימשך עשרות שנים". העיקרון כעת הוא "עלינו להרוג כמה שיותר רוסים ולמצוא דרכים יצירתיות לעשות זאת". המלחמה שינתה את אוקראינה, הוא אומר, המציאות שונה לחלוטין. מצב הרוח התרבותי הזה מגולם בידי ירמאיה צ'ורנובוס, משוררת יפהפייה כאשר איננה חיילת, האומרת שהנחתה את בתה להיות מוכנה להילחם יום אחד. בוועידה שבה ועלתה הדרישה שהנשיא ג'ו ביידן יסיר את המגבלות על השימוש האוקראיני בנשק האמריקני, כך שתוכל להכות עמוק בשטח רוסיה. שורה של דוברים אמרו, שביידן צריך להפסיק לחשוש מהסכנה של הסלמה רוסית ורמזו שהוא מפגין חולשה בכך שהוא בכלל מעלה זאת על דעתו. זו טעות – טוען איגנציוס – שכן חובתו הראשונה במעלה של כל נשיא אמריקני היא למנוע מלחמה עם מעצמה גרעינית. אבל הוא יצא מהוועידה עם התובנה שארה"ב צריכה ליטול יותר סיכונים כדי לסייע לאוקראינה. יש משמעות לדרך בה תסתיים המלחמה: אם פוטין ינצח, הוא יפגע למשך עשרות שנים באינטרסים של ארה"ב ואירופה. אין בעיה שארה"ב לא תאמר דבר ותותיר את פוטין באפלה. אבל אם התקדמותה של רוסיה תימשך, יעדים בתוך שטחה יהיו מטרות לגיטימיות. הוא זה שחוצה את הקווים האדומים מדי יום. ולדימיר זלנסקי אמר בוועידה, שהטווח הנכון להפעלת הנשק שמספקת ארה"ב צריך להיות "ארוך מספיק כדי לשנות את התמונה ולגרום לרוסיה לבקש שלום". הוא ייפגש בשבוע הבא עם ביידן ויבקש זאת; איגנציוס מקווה שייענה בחיוב, בשקט. אם זלנסקי חכם, הוא יביא איתו לפגישה את אלכסנדר בודקו, חייל פצוע שדיבר בוועידה. למרות שאיבד את שתי רגליו, בודקו יפה התואר נבחר לאחרונה ל"אוקראיני הנחשק ביותר" בתוכנית טלוויזיה. זו הרוח השוררת באוקראינה ברגעים קשים אלו והיא מרגשת. אבל אין זה עניין של רגש להדגיש את הצורך בסיוע אמריקני עמוק יותר; זהו אינטרס לאומי של ארה"ב.