ימים אחדים לאחר שדונלד טראמפ הכפיש מהגרים בשקרים על אכילת כלבים וחתולים בעיר ספרינגפילד (אוהיו), התקבלו איומים בפיצוץ העירייה, בתי ספר ומבני ציבור אחרים והרשויות נאלצו לפנות אותם. עוד כמה ימים עברו, ואדם שתיאר את עצמו כמאוכזב מטראמפ נתפס בפלורידה כאשר כנראה התכוון לירות בו. וכך, בתוך שבוע, טראמפ הוא גם המעודד וגם המטרה של אלימות פוליטית, ההולך ומעצבת את הפוליטיקה האמריקנית. איומי פצצות ונסיונות רצח הפכו לחלק מהנוף, מפחידים ומהממים, אבל לא במידה מספקת כדי להביא לשינוי אמיתי – מתאר פיטר בייקר, הכתב הראשי של ניו-יורק טיימס בבית הלבן. ג'ו ביידן וקאמלה האריס גינו את התקרית, אבל הקמפיין משני הצדדים נמשך כסדרו וטראמפ – כדרכו – ניצל אותו כדי לבקש עוד תרומות. לאחר שהאשים את הדמוקרטים בניסיון ההתנקשות בחודש יולי, האשים כעת טראמפ את ביידן והאריס, בטענה שהחשוד פעל בתגובה להתקפותיהם עליו. לדבריו, הדמוקרטים הפכו אותו למטרה כאשר תיארו אותו כסכנה לדמוקרטיה, ואז שפך שמן משלו על המדורה: "אלה אנשים שרוצים להרוס את הארץ שלנו" וכינה אותם "אויבים מבית". אלון מאסק, מתומכיו הבולטים ביותר, אפילו תהה מדוע איש אינו מנסה להתנקש בביידן והאריס. הוא מחק את הציוץ וטען שהתבדח, אבל הבית הלבן העיר: זה לא נושא לבדיחות. בהיסטוריה האמריקנית היו תקופות של אלימות פוליטית; ארבעה נשיאים נרצחו (אברהם לינקולן, ג'יימס גרפילד, ויליאם מקינלי וג'ון קנדי) וחמישי נפצע (רונלד רייגן). טראמפ כאמור נורה ונפצע, והיו נסיונות להתנקש בנשיאים רבים נוספים. אבל שני נסיונות התנקשות בנשיא לשעבר בתוך חודשיים הם יוצאי דופן, במיוחד בעיצומה של מערכת בחירות בה הוא מועמד מוביל. הדוגמה הקרובה ביותר היא הנשיא ג'רלד פורד, שניצל משני נסיונות התנקשות בתוך שבועיים ב-1975. אבל בייקר סבור שהשוואה תקפה יותר היא ל-1968, בה נרצחו מרטין לותר קינג ורוברט קנדי בתוך חודשיים. התנקשויות אלו אירעו בתקופה של אלימות נרחבת וחשש מפני התפוררות חברתית, המטרידים גם כיום רבים ממנהיגי המדינה.