חיה חדשה עשויה להתגלות בקרוב בגבעות עמק הסיליקון: לא יוניקורן של מיליארד דולר, לא דטאקרון של 10 מיליארד דולר, אלא הקטוקרון – חברת הזנק בשווי 100 מיליארד דולר. OpenAI, יצרנית ChatGPT, מנהלת מגעים לגיוס 6.5 מיליארד דולר בשווי 150 מיליארד דולר. אם זה יקרה, החברה שהקים סם אלטמן תהיה השנייה בלבד שתגייס לפי שווי שמעל 100 מיליארד דולר; הראשונה הייתה SpaceX של אלון מאסק, שהיה מייסד משותף של OpenAI וכיום יריב מר של אלטמן.
לכאורה – עוד חברה שמטרתה לפתח דרכים חדשות לעשות דברים, בתקווה לשנות את העולם. אבל חשיבותה גבוהה בהרבה, מסביר אקונומיסט, כי הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בעמק הסיליקון עצמו. היא מביאה טלטלה לביתם של המטלטלים: קרנות הון-סיכון רבות אינן יכולות להעמיד את הסכומים העצומים הדרושים לענף; היקפי הטכנולוגיה שונים מאלו המוכרים להן; וייתכן שהיא תסתמך על שיטות בלתי מוכרות לעשיית כסף.
הגודל הממוצע של קרן הון-סיכון אמריקנית הוא 150 מיליון דולר; OpenAI מבקשת לגייס סכום גדול פי 40. לכן, ההשקעות העיקריות בבינה המלאכותית באות מענקי הטכנולוגיה: מאז 2019 השקיעה מיקרוסופט 13 מיליארד דולר ב-OpenAI, ואילו אמזון השקיע 4 מיליארד דולר בחברה המתחרה Anthropic. ענקים אלו גם מספקים שירותי מחשוב ענן כדי לאמן את כלי הבינה המלאכותית. אפל (המציעה שירותי ChayGPT באייפונים) ו-Nvidia (המוכרת כמויות עצומות של שבבים ל-OpenAI) צפויות להצטרף. כך גם קרנות עושר לאומיות.
כמה קרנות גדולות משקיעות גם הן בתחום. סקויה קפיטל ואנדרסון-הורוביץ השתתפו בגיוס 6 מיליארד דולר ל-xAI של מאסק. אבל היקף הסכומים מלמד שהן מאמצות שיטת פעולה חדשה. לרוב, הקרנות מפזרות סכומים קטנים יחסית במספר רב של חברות הזנק, כדי לחלק את הסיכון. אך כאשר חברות הבינה המלאכותית מגייסות את רוב הכספים ממקורות אחרים, הקרנות מוכנות לרכז סכומים יותר גדולים במספר קטן של חברות.
הבינה המלאכותית נראית יותר ויותר כמו ימיו הראשונים של עמק הסיליקון, כאשר הקרנות השקיעו בחברות שפיצחו בעיות מדעיות סבוכות, כמו שבבים. המגמה הנוכחית היא השקעה במיזמי אינטרנט, היכולים להתמקד בצמיחה מהירה משום שהתוכנה שמאחוריהם היא זולה לבנייה וקלה להפעלה. בעידן הבינה המלאכותית כולם מדברים על "חוקי הדירוג": ככל שתכניסו יותר כוח מחשוב ומידע ל-AI, כך המודלים יהיו חכמים יותר. לכן צריך להשקיע המון כסף.