המשק הישראלי אמור היה לצעוד לעבר התאוששות, לאחר שרבים מ-300,000 אנשי המילואים שגויסו למלחמה בחיזבאללה חזרו לעבודתם. במקום זאת, המצב הקשה מחמיר עוד יותר – סבור (25.9.24) אקונומיסט, אחד העיתונים החשובים ביותר בעולם בכלל ובתחום הכלכלי בפרט. הצמיחה עמדה ברבעון השני על קצב שנתי של 0.7% בלבד, ובצלאל סמוטריץ' נאלץ לפני עשרה ימים לבקש בפעם השנייה מהכנסת להגדיל את הגרעון.
הבזבזנות של סמוטריץ' מדאיגה את המשקיעים, וכך גם האפשרות של מלחמה נרחבת עם חיזבאללה. כסף החל לעזוב את המדינה. 2 מיליארד דולר עברו בחודשים מאי-יולי מהבנקים בישראל למוסדות פיננסיים זרים – כפליים מאשר אשתקד. קובעי המדיניות הכלכלית מודאגים מכפי שהיו אי-פעם בשנת המלחמה.
כלכלת מלחמה עומדת על הקשקש: ממשלה חייבת לממן את כוחותיה המזוינים, לעיתים תוך הוצאה גרעונית, ובמקביל – להבטיח שהיא חסונה די הצורך כדי לפרוע את החובות כאשר יגיע השלום. הסיוט של ישראל הוא מלחמה שתפגע בירושלים ותל אביב, אבל גם לחימה פחות עצימה ומוגבלת לצפון עלולה לדחוף את המשק אל התהום – מזהיר אקונומיסט.
ממשלתה הפזרנית של ישראל אינה עוזרת. בחודש מארס, כאשר צה"ל קיווה להפסקת אש בחודש יולי, הוא צפה שיזדקק לתוספת של 60 מיליארד שקל (3% מהתוצר), ולאחר מכן להעלאה קבועה של 30 מיליארד שקל בשנה. מאז, הגרעון ממשיך לעלות ועומד כיום על 8.1% תוצר – כמעט פי שלושה מהצפי לפני המלחמה. קרוב לוודאי שכעת הוא יעלה עוד יותר.
בחודש ינואר עמד החוב הלאומי על 62% תוצר, הרבה מתחת לממוצע של OECD ומה שנותר לסמוטריץ' מרחב נשימה – אך לא גדול. אם המלחמה תימשך בשנה הבאה, המצב הכלכלי יתדרדר. מחזיקי האג"ח של ממשלת ישראל רוצים לדעת שיש מרווח למימון המלחמה, כך שיהיו פחות סובלניים לגבי גובה החוב הלאומי. גם סוכנויות הדירוג מתוחות: פיץ' ומודי'ס כבר הבהירו שכנראה יורידו שוב את הדירוג.
סמוטריץ' מחמיר עוד יותר את הבעיה, מאשים אקונומיסט. איש אינו מאמין שהוא יבקש מצה"ל לצמצם בהוצאות, והוא אינו מוכן לקצץ בהוצאות הרווחה או להעלות מיסים. החרדים והמתנחלים, קהלו של סמוטריץ, מקבלים יותר סובסידיות ומענקים. סמוטריץ' הבטיח לחסוך בשנה הבאה 120 מיליארד שקל, אך לא אמר כיצד.
צמיחה חזקה יותר הייתה מהווה הקלה, אבל סמוטריץ' מעודד את החלקים הפחות-יצרניים של החברה. שוק העבודה הדוק מאוד, עם אבטלה של 2.7% בלבד; המעסיקים, ובמיוחד חברות ההיי-טק הקטנות, מתקשים למצוא עובדים. ענף הבנייה הצטמק ב-40% לעומת אשתקד בשל האיסור על-כניסתם של 80,000 פועלים מיהודה ושומרון. מחירי הדיור עולים, והם גורם מרכזי לכך שהאינפלציה עלתה ל-3.6%. מלחמה עם חיזבאללה תעצים עוד יותר את הבעיה.
המשקיעים אינם בטוחים שישראל תוכל להתאושש, מזהיר אקונומיסט. השקל תנודתי והבנקים סובלים מיציאת הון ומדווחים על גידול ניכר במספר הלקוחות המבקשים להעביר את חסכונותיהם לחו"ל או להצמידם לדולר. בנק ישראל נמנע מהעלאת הריבית, למרות עליית האינפלציה, מחשש לפגיעה בהתאוששות העתידית.
תרחיש האימים הוא מלחמה שתכסה את כל שטח ישראל, ואשר בה הצמיחה תיפגע קשות – אולי עוד יותר מאשר לאחר 7 באוקטובר. בריחת ההון תחמיר, השקל יצנח ובנק ישראל ייאלץ להתערב ולמכור יתרות מט"ח. בכל מקרה, הכלכלנים בישראל מתכוננים לכך שהמצב יחמיר. אקונומיסט מסיים: מלחמות קודמות הסתיימו באסון כלכלי לישראל; איש לא יופתע אם כך יקרה גם הפעם.