ההתקפות של ישראל על חיזבאללה הן מקור מבוכה נוסף לאירן והנשיא החדש, מסעוד פזשכיאן, כאשר גובר הלחץ עליו להכות בחזרה ולהגן על בעלת ברית חשובה – מנתח (25.9.24) ניו-יורק טיימס. נכון לעכשיו, אירן מסרבת להיגרר בידי ישראל למלחמה איזורית בה עלי חמנאי אינו מעוניין. פזשכיאן נמצא כעת בניו-יורק לרגל עצרת האו"ם, ומקווה להציג פנים מתונות יותר ולהתניע מחדש את שיחות הגרעין בתקווה להקל את העיצומים ההורסים את כלכלת ארצו. לאחר שורה של השפלות, אירן ניצבת בפני התלבטות ברורה. היא רוצה לחדש את הרתעתה כלפי ישראל, תוך הימנעות ממלחמה כוללת אליה עלולה להיכנס ארה"ב ואשר עשויה להרוס את המשטר. היא רוצה לשמר את שלוחיה – חיזבאללה, חמאס והחות'ים – מבלי לצאת לקרב למענם. והיא רוצה לשפר את היחסים עם המערב, לצד שימור יחסיה הצבאיים והמסחריים עם רוסיה וסין. מאז 7 באוקטובר פועלת ישראל להרוס או להחליש את חמאס וחיזבאללה, וממשיכה את מלחמתה החשאית נגד אירן; השתיים גם היכו באפריל זו בשטחה של זו, אך בצורה נקודתית. סוזן מאלוני ממכון ברוקינגס סבורה, שישראל רוצה לגרור את חיזבאללה למתקפה שתוביל למלחמה מלאה ותאפשר לה להכות באירן – האיום האסטרטגי האמיתי עליה. חיזבאללה מצידו אינו רוצה להיגרר לעימות שיוביל לחורבנו. הארגון הוא קו ההגנה הראשונה של אירן מפני ישראל, ולכן גם היא אינה רוצה שייהרס. הפעלת השלוחים מייצגת את אסטרטגיית ה"הגנה מלפנים" של אירן על שטחה שלה. הם אמורים להילחם למען אירן, אבל מעולם לא עלתה האפשרות שאירן תילחם למענם. נכון לעכשיו, אירן עוקבת בזהירות אחרי האירועים, מתוך הנחה שחיזבאללה המאורגן והחמוש היטב יוכל לעמוד בכוח עצמו וללא עזרתה. ישראל מנצלת את קשייה של אירן, אך כמו תמיד – קיימת סכנה של טעות בהערכה, מדגיש הטיימס. במשמרות המהפכה ובחיזבאללה ישנם קיצונים הסבורים שעימות עם ישראל הוא בלתי נמנע ומעדיפים שיתחולל בהקדם, אומר אלי גרנמאיה מהמועצה האירופית ליחסי חוץ. ואילו קורנליוס איידבהאר ממכון קרנגי אירופה מוסיף, שאירן לא תוכל לבלוע לנצח את המכות שסופגים שלוחיה, כי אז תעלה השאלה: איזו מין מעצמה היא זו שאינה מסוגלת להגן על שלוחיה? בנאומו בעצרת האו"ם אתמול, פזשכיאן האשים את ישראל בברבריות והתייחס לשלוחיה של אירן כלוחמי חופש. אבל הוא גם דיבר על "עידן חדש", התחייב למלא "תפקיד מועיל" ואמר שאירן מעוניינת לשוחח עם המערב על סוגיית הגרעין. פזשכיאן נראה כמתון במערכת האירנית, ונצחונו בבחירות נתפס כסימן לכך שחמנאי רוצה להפחית את המתחים הפנימיים ששררו בתקופתו של איברהים ראיסי הקיצוני יותר. הוא מנסה להציג בניו-יורק את ממשלתו כמתונה, פרגמטית ופתוחה לדיפלומטיה. אבל העיתוי אינו פשוט, עם הבחירות בארה"ב בעוד שישה שבועות, וייתכן שזו ההזדמנות האחרונה למאמץ שכזה. אם שלוחיה של אירן יוכו ויתברר שאין תוחלת לשיחות הגרעין, יש בתוך אירן קולות חזקים הקוראים לחצות את הסף הגרעיני ולהשיג בכך את ההרתעה. אירן גם עשויה להעמיק את קשריה עם רוסיה, בתקווה לקבל מערכות נ"מ חדישות מדגם S-400 לאחר שישראל הוכיחה את חוסר היעילות של המערכות הקיימות. טהרן ניצבת בצומת ובודקת האם יש נתיב דיפלומטי; אם חיזבאללה ייפגע משמעותית, היא עלולה לחוש פחות בטוחה ולהחליט לעלות על הנתיב הגרעיני.