לאורך שנת מלחמת חרבות ברזל, השווקים הבינלאומיים צפו שהיא לא תתרחב: מחיר הנפט נותר יציב, תוך שהסוחרים מסתמכים על ההיצע הנרחב. אולם, לאחר מתקפת הטילים האירנית על ישראל בשבוע שעבר, המחיר החל לעלות בשל החשש ממלחמה נרחבת. ולאחר שהנשיא ג'ו ביידן אמר (4.10.24) שמתנהלים דיונים על סיוע למתקפה ישראלית על מתקני נפט אירניים, מחיר ה"ברנט" רשם את עלייתו השבועית החדה ביותר מזה למעלה משנה.
"המשקיעים שמים לב כעת למזרח התיכון", אומרת האנליסטית טינה פורדמן לניו-יורק טיימס. "עדיין לא מדובר ב'סערה מושלמת', אך זהו מצב בו סיכונים מתכנסים בזמן שהשווקים עדיין לא משוכנעים שהמאבק באינפלציה לא יסתיים במיתון".
כולם מצפים לצעד הבא של ישראל, מציין הטיימס. התקפה על מתקני הגרעין או מתקני הנפט תסלים את העימות. ביידן אמר שארה"ב אינה תומכת באפשרות הראשונה, ואתמול הבהיר גם מפני השנייה. מחירי הנפט הם הגורם הכלכלי המצוי בסיכון הגדול ביותר. אירן מייצרת כ-2% מהתפוקה העולמית ומוכרת אותם בעיקר לסין. המכה האמיתית לכלכלה העולמית תהיה אם היא תחסום את מיצרי הורמוז, שם עוברים 20% מהנפט העולמי.
מחירי הנפט עדיין נמוכים מכפי שהיו לפני שנה, בעיקר משום שארה"ב ומדינות אחרות הגבירו את התפוקה, בעוד סין – היבואנית הגדולה בעולם – ממשיכה לסבול מן ההאטה בכלכלתה. סעודיה ושבע מפיקות אחרות הסכימו לבטל חלק מהקיצוץ בתפוקתן, אם כי הן עשויות לחזור לתוכנית המקורית. "למרות שיש הרבה נפט בעולם כרגע, מלחמה איזורית מסיבית יכולה להוריד את התפוקה בשיעור גבוה מזה של העתודות", אומר האנליסט מאט גרטקן.
התייקרות של הנפט עלולה להאיץ את האינפלציה, משום שהוא רכיב משמעותי במחירי המזון, למשל. בזמן שרוב העולם מצליח לרסן את האינפלציה, מדובר בסכנה להאצה מחודשת ואולי גם לעלייה בריבית. אנליסטים מעריכים שכדי שתהיה למחיר הנפט השפעה ממשית על מדיניות הבנקים המרכזיים, עליו להגיע ל-90 דולר לחבית; כרגע (6.10.24) המחיר הוא 78 דולר.
סוחרים וחברות כבר מגיבים, בדמות גידור סיכוניהם באמצעות רכישת אופציות שיפחיתו את הפסדיהם בשל תנודתיות אפשרית. תשומת לב ניתנת גם לשאלה כיצד העימות עלול להשפיע על הבחירות בארה"ב, שלתוצאותיהן יהיו השלכות עצומות על יחסי הסחר, המיסים והרגולציה. עלייה במחיר הנפט ותחושה של טלטלה עולמית לא יעזרו לקאמלה האריס. האנליסט תיאודור בונזל אומר כי השלכות פוליטיות אלו הן אולי ההשפעה הכלכלית המשמעותית ביותר של העימות במזרח התיכון.
שוקי ההון נוטים לצמצם את ההשפעות של סיכונים גיאו-פוליטיים. למרות המלחמה באוקראינה ועזה, שערי המניות בארה"ב נמצאים בשיאם. מחירי הנפט זינקו לאחר חילופי המהלומות בין ישראל לאירן בחודש אפריל, אך ירדו עד מהרה. האנליסטית קווינסי קרוסבי מסבירה, שהפילוסופיה של הסוחרים היא "זה לא משנה עד שזה משנה". אבל, היא מוסיפה, השאלה המרכזית היא: מתי זה אכן משנה?