בשנות ה-1990 התווכחו המועמדים לנשיאות על השאלה עד כמה על ארה"ב לפתוח את עצמה לסחר עם מדינות אחרות; כיום הוויכוח הוא על מידת ההסתגרות, מאפיין אקונומיסט. דונלד טראמפ הוא בבירור הקיצוני יותר, עם הבטחה למכסים שיחזירו את האסטרטגיה הכלכלית 100 שנה אחורה. קאמלה האריס פחות קיצונית, אך גם היא רואה עולם בו הטוב ביותר עבור ארה"ב הוא פרוטקציוניזם רך, בדמות סובסידיות לענפים נבחרים. הכיוון של טראמפ ברור לחלוטין. בכהונתו הראשון הוא טען, שמכסים הם הדרך למקסם את כוחה הכלכלי של ארה"ב. הוא החל עם מכסים על מכונות כביסה, עבר לברזל ואלומיניום וסיים במלחמת סחר עם סין. זו כנראה רק הקדמה למה שיעשה בכהונתו השנייה. כעת הוא מדבר על מכס רוחבי של 20% ועל מכס של 60% על הייבוא מסין. עוד אומר טראמפ, כי ישלול מסין את מעמד ה"מדינה הכי מועדפת" וכך ינחית מכה על יסודותיו המעורערים ממילא של ארגון הסחר העולמי. מבחינה חוקית, טראמפ יכול לקבוע שסין מפרה את הסכם הסחר שנחתם בכהונתו הראשונה (הייבוא שלה מארה"ב נמוך בהרבה מהיעדים הבלתי-ריאליים שנקבעו בו) ולהעלות את המכסים כעונש. המסלול למכסים רוחביים בעייתי יותר. הוא יוכל לקבוע שהגרעון המסחרי של ארה"ב מהווה מצב חירום לאומי, אך סביר להניח שהמגזר העסקי יעתור לבית המשפט – כך שנראה שיהיה עליו לשכנע את הקונגרס לעגן את המכסים בחוק. רפובליקנים מתייחסים בספקנות מוצדקת להשלכות המכסים, אבל לטראמפ יהיה טיעון אחד שובה לב: המכסים יסייעו לממן את קיצוצי המס שלו. ארה"ב מייבאת טובין ב-3 טריליון דולר בשנה, כך שמכס של 10% יכניס 300 מיליארד דולר. הבעיה היא שהמכסים יפגעו בצמיחה האמריקנית, במיוחד כאשר מדינות אחרות יגיבו. מסקנתו של אקונומיסט: מדיניותו של טראמפ תעלה את ארה"ב על מסלול מסוכן. עמדותיה של האריס בנושא הסחר, כמו בנושאים רבים אחרים, עמומות יותר. אין ספק שהיא אינה אוהדת גדולה של סחר חופשי, ואינה מפגינה התלהבות רבה להסכמי סחר מסורתיים. מצד שני, ברור שהיא אינה אלופת מכסים. האריס מתארת את מדיניות המכסים של טראמפ כ"מע"מ ארצי" ואומרת שהיא תעלה את המחירים למשפחה ממוצעת ב-4,000 דולר לשנה. עמדותיה של האריס מבוססות בעיקרן על מדיניותו של ג'ו ביידן. ראשית, היא תומכת בסובסידיות כדי לחזק את כושר הייצור האמריקני: עשרות מיליארדי דולרים לסייע לארה"ב להצליח בענפי העתיד ובהם אנרגיה נקייה. שנית, היא מוכנה להטיל מכסי עונשין על סין "אם תפר את הכללים", דהיינו: האריס תתמוך בהמשך המכסים, כמו אלו שהטיל ביידן על מכוניות חשמליות ומוליכים למחצה תוצרת סין. האריס אומרת, שהמכסים שלה יהיו אסטרטגיים ונקודתיים, בניגוד לגישה הכאוטית של טראמפ. כל אלו מובילים למסקנה בלתי מעודדת בנוגע למדיניות הסחר העתידית של ארה"ב, מסכם אקונומיסט. תחת טראמפ, ארה"ב תבנה חומות של מכס. תחת האריס יהיו פחות חומות, אבל גם לא ייבנו גשרים.