חלק ממהותו של דונלד טראמפ הוא להתבטא בצורה שערורייתית, ולאורך השנים הרטוריקה שלו הפכה לאפלה יותר. מהגרים שוב אינם סתם פושעים ואנסים; הם "מרעילים את הדם של הארץ שלנו". הקריאות "בנה חומה!" התחלפו ב"שלח אותם חזרה!" בעולם של טראמפ ותומכיו, מהגרים חוקיים מהאיטי אוכלים כלבים וחתולים באוהיו. האובססיה של טראמפ בנושא ההגירה עיצבה את הקמפיין הנוכחי שלו ואת הפוליטיקה האמריקנית בתשע השנים האחרונות, טוען אקונומיסט. יש פער עצום בין המדיניות של טראמפ בנושא לבין זו של קאמלה האריס, אך הדומיננטיות שלו בנושא הכריח אותה לסטות ימינה כדי שלא להיראות חלשה. דאגות הבוחרים (61% אומרים שזה אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינתם) אומרות שהנושא יהיה אחד המובילים בסדר יומו של הנשיא הבא. הן טראמפ והן האריס יוגבלו בידי הקונגרס, שלא פעל משמעותית בנושא מאז 1990. התוצאה היא מערכת קלוקלת שאינה מסוגלת להתמודד עם צורכי שוק העבודה. יש סיכוי קטן שמשהו ישתנה עם הקונגרס הבא, אך טראמפ וג'ו ביידן הראו שהנשיא יכול לפעול לבדו. ג"ד ואנס, מועמדו של טראמפ לסגן נשיא, טוען שבארה"ב חיים 25 מיליון "זרים בלתי חוקיים" ושהגירוש הנרחב צריך להתחיל עם מיליון מהם. אבל המספרים הללו מצוצים מן האצבע. מדובר ב-11 מיליון איש ב-2022, שרובם נכנסו לפני 2010. הקונגרס לא יתן לטראמפ את המימון הדרוש לגירוש המוני, אך עצם השמועות עליו יכולות להזיק – במיוחד לבריאותם הנפשית של ילדי המהגרים. ואנס לא שלל את האפשרות לחדש את מדיניות הפרדת המשפחות בה נקט טראמפ, כאשר מסתננים נעצרו וילדיהם נלקחו מהם. צעד נוסף: לחייב מהגרים להמתין במקסיקו עד להכרעה בבקשותיהם למקלט – מה שתלוי בטיב היחסים עם הנשיאה החדשה, קלאודה שיינבאום. הנשיא יכול לקבוע כמה מהגרים יתקבלו מדי שנה, להחמיר את הבדיקות ולהעלות את האגרות. קרוב לוודאי שצעדיו של טראמפ יאותגרו בבית המשפט, אך הוא ילמד לקחים מהכהונה הראשונה: הכללים ייכתבו בשפה מתונה יותר, ובית המשפט העליון הידידותי יתערב פחות. מדיניות ההגירה של האריס תהיה בעיקרה המשך הנוכחית, צופה אקונומיסט. ג'ו ביידן אימץ גישה של מקל וגזר: הרחבת האפשרויות להכשרת השהות לצד הקשחת השמירה בגבול הדרומי. גישה זו הצליחה בחודשים האחרונים, כאשר מרמות שיא ב-2023 ירדה ההסתננות אל הרמה הנמוכה ביותר מאז 2020 (ימי טראמפ). האריס רוצה להחיות את החוק הדו-מפלגתי לאבטחת הגבול שאותו חיסל טראמפ בתקווה להיבנות מן הכאוס, אך הרפובליקנים לא צפויים לשתף פעולה הפעם. יהיה עליה למצוא דרך להגן מפני גירוש על מסתננים החיים בארה"ב שנים ארוכות, אולי בדומה לתוכניתו של ביידן בנוגע לבני/בנות זוגם של אזרחים. לעומת זאת, בניגוד לביידן – האריס לא רק מאמצת את הקשחת התנאים לקבלת מקלט, אלא גם אומרת שתקשה על ביטולה של הקשחה זו. אקונומיסט מסכם: אירועים עשויים לשנות את סדר היום של שני המועמדים. אם הכלכלה האמריקנית תיחלש, פחות מהגרים ינסו להיכנס. לעומת זאת, חוסר שקט וקריסה כלכלית במי ממדינות דרום אמריקה יגביר את ההגירה. מה שלא ישתנה: ההגירה מצויה במרכז הפוליטיקה האמריקנית.