נשיא ארה"ב הבא יירש את מדיניות האקלים השאפתנית ביותר בתולדות ארצו, בדמות שלושה חוקים מקיפים של ג'ו ביידן, שמטרתם לסבסד את המעבר לכלכלה ירוקה. אנשי השמאל, הטוענים שאין די בכך, מקווים שקאמלה האריס תיבחר; אנשי הימין בטוחים שדונלד טראמפ יקרע לגזרים חוקים אלה. אבל מה באמת יקרה? – שואל אקונומיסט. מדיניות האנרגיה של ביידן לבדה צפויה להניב עד 2030 השקעה של 3 טריליון דולר בטכנולוגיות נקיות. אולם, ממשלו גם הגדיל לשיא את הפקת הדלקים המאובנים, כדי להתמודד עם השלכות המשברים באוקראינה ובמזרח התיכון, כך שארה"ב היא יצואנית הנפט והגז הגדולה בעולם. האריס, כסגנית הנשיא, העניקה את הקול המכריע לאישור חוק האקלים והיא מעוררת תקוות בקרב השמאל בשל עברה ה"ירוק". כתובעת הכללית של קליפורניה, היא תבעה חברות אנרגיה בשל דליפות בצינורות וקידוחים ימיים. כמה מאנשי איכות הסביבה חולמים שכנשיאה היא תכריז על "מצב חירום אקלימי" כדי לקדם פעולות שאפתניות עוד יותר. אולם, יש גם סימנים ברורים לכך שהיא תתמוך גם בדלקים המאובנים, שכן היא מאמצת בגלוי יותר קידוחים, רישוי מהיר יותר ואנרגיה גרעינית (לה מתנגדים הירוקים). כאשר היה נשיא, תמך טראמפ בדלקים המאובנים וניסה לבטל רגולציה סביבתית. בקדנציה שנייה הוא עשוי לחדש את המתקפה על הסוכנות לאיכות הסביבה ואת פיקוחה על צינורות ישנים ותחנות כוח מזהמות. בעבר יוזמות כאלו נכשלו בבתי המשפט, אם כי בית המשפט העליון נוטה כיום לצמצם סמכויות של גופי ממשל. בקמפיין שלו חזר טראמפ על המנטרה "לקדוח, מותק, לקדוח!" ולגלג על מדע שינויי האקלים והרכב החשמלי. חברות הנפט הגדולות תומכות בו [אם כי גם אלון מאסק, בעלי טסלה]. ההשלכות הברורות ביותר יהיו בתחום הטבות המס, אך למעט ההטבות לרוכשי רכב חשמלי – רובן נראות מובטחות. כמעט 80% מההטבות מגיעות למחוזות שבשליטת הרפובליקנים, מה שמסביר מדוע 18 חברי קונגרס מהמפלגה הודיעו שהם מתנגדים לסגירת הסוכנות להגנת הסביבה. חברות הנפט אוהבות את הסובסידיות שהן מקבלות ללכידת הפליטות המזהמות. התמונה פחות ברורה בצד ההוצאות, מציין אקונומיסט. טראמפ יכול להקשות על הממשל לחלק כסף שהוקצב אך טרם הוענק – אך הפקידים ממהרים כעת לעשות זאת. קל יותר לפגוע ב-300 מיליארדי הדולרים שמשרד האנרגיה טרם העביר לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדישות. טראמפ יכול לבלום כסף זה, אם כי הלוביסטים של מגזר האנרגיה יתנגדו. החלטתו של טראמפ להוציא את ארה"ב מהסכם פריז למאבק בשינויי האקלים לא פגעה בצורה ממשית במאמץ הבינלאומי. הוא עלול לבטל את התחייבויותיו של ביידן להפחית את פליטת המתאן, אך העולם לא יופתע מצעדים בדלניים שכאלה. ההערכה שהיא שממשל טראמפ יוריד בטריליון דולר את ההשקעה במעבר לאנרגיה נקייה, וזו תסתכם ב-6 טריליון דולר עד 2050. לכן, מסיק אקונומיסט, הנשיא הבא ישמור על הקצב הנוכחי של הפחתת הפליטות או יאט אותו; אבל מסלול הנסיעה יישאר בעיקרו ללא שינוי.