ולדימיר זלנסקי ביקר בארה"ב בחודש שעבר, אך הביקור לא עלה יפה. הוא מתח ביקורת על דונלד טראמפ והרגיז את הרפובליקנים, בעוד ממשל ביידן לא התרשם מתוכניתו לסיום המלחמה. פגישותיו עם טראמפ וקאמלה האריס היו טובות יחסית; לתוצאות הבחירות יהיו השלכות ניכרות על עתידה של אוקראינה – אם כי שני המועמדים לא הציגו אסטרטגיה או אפילו טקטיקה לשנות את המצב בשטח, מציין אקונומיסט. נכון לעכשיו, ההתפתחויות עגומות: אוקראינה למעשה לא התקדמה מאז כבשה מחדש את חרסון ב-2022, בעוד רוסיה מתקדמת לאיטה במחיר כבד ומספר אבידותיה כבר מגיע לחצי מיליון. הסיכוי לשלום נראה רחוק: זלנסקי רוצה לחזור לגבולות 1991 (כולל קרים), בעוד ולדימיר פוטין מחכה שהמערב יתעייף – אבל שתי המדינות אינן מסוגלות להשיג את יעדיהן. האריס חוזרת על הרטוריקה של ג'ו ביידן בנוגע לאוקראינה ומבטיחה לעמוד לצידה ולסייע לה. מדיניותו של ביידן מוכתבת בידי החשש מפני עימות ישיר בין נאט"ו לרוסיה. טראמפ בלתי עקבי, אם כי הוא נוהג לומר שיסיים מיד את המלחמה וידרוש משתי המדינות לנהל מו"מ. הנשיא הבא יידרש להחלטות קשות. ארה"ב העניקה עד כה לאוקראינה סיוע ב-174 מיליארד דולר, וייתכן שביידן ינסה להעביר חבילה נוספת לפני סיום תפקידו. יורשו יצטרך להחליט האם להעניק עוד סיוע ובאלו תנאים. הרפובליקנים, במיוחד בבית הנבחרים, מפגינים יחס קריר יותר כלפי אוקראינה. אם הדמוקרטים יזכו בבית הלבן ויחוללו מהפך בבית הנבחרים, קרוב לוודאי שהסיוע יימשך – גם אם השליטה בסנאט תעבור כצפוי לידי הרפובליקנים. לעומת זאת, שליטה מלאה של הרפובליקנים בוושינגטון תקשה את חייו של זלנסקי. אם טראמפ ייבחר, לא ברור האם הוא יעדיף את התומכים במעורבות בינלאומית (כמו שר החוץ הקודם שלו, מייק פומפאו), או בדלנים אידיאולוגיים (כמו מועמדו לסגנות, ג"ד ואנס). איש בממשל ביידן אינו מאמין שאוקראינה יכולה לכבוש מחדש את קרים, מדווח אקונומיסט. המשמעות היא, שבסופו של דבר יהיה צורך במו"מ כלשהו עם רוסיה. הבטחתו של טראמפ לסיים מיד את המלחמה היא חסרת בסיס, אך מו"מ יידרש יותר מוקדם מאשר מאוחר, ונראה שהאוקראינים מתחילים להשלים עם הצורך בפשרה. סקרים מלמדים שמחציתם מוכנים לאבד את קרים ודונבס בתמורה לשחרור זפוריז'יה וחרסון; 38% ישלימו עם הכיבוש הרוסי הנוכחי אם ארצם תצטרף לאיחוד האירופי ותקבל מימון לשיקומה; השיעור עולה ל-47% אם התמורה תכלול קבלה לנאט"ו – וזו אולי השאלה הרגישה ביותר לנשיא הבא. 32 מדינות נאט"ו הצהירו בחודש יולי שאוקראינה נמצאת במסלול בלתי הפיך לחברות בברית. ביידן אינו מוכן לפרסם הזמנה רשמית להצטרפותה, משום שצירוף מדינה המצויה במלחמה הוא בעייתי. אבל, טוען אקונומיסט, חשיבה יצירתית על הדרך להשתמש בצירוף לברית כאמצעי לחץ על פוטין וכגיבוי לשיקומה, עשויה למתן את העימות ואולי אף להביא לסיומו. המציאות מחייבת את זלנסקי ובעלי בריתו באירופה וארה"ב לגבש תוכנית ממשית לניצחון במלחמה. רוסיה חלשה מאוקראינה והמערב יחדיו, אך מקווה להחזיק מעמד יותר מיריביה. זלנסקי הוא עודנו הסמל להתנגדות האוקראינית, אך הפופולריות שלו בארצו נמצאת בירידה. הוא יכול רק לקוות שנשיא ארה"ב הבא יהיה מחויב לעיצוב חזון אפשרי למימוש חזונו.