מותו הפתאומי של יחיא סינוואר יטלטל שוב את המזרח התיכון: חמס נותר ללא מנהיגות, ברצועת עזה אין שלטון של ממש וישראל יכולה לטעון שהשיגה מטרת מלחמה מרכזית. כל אלו מגדילים את הסיכוי הקלוש להפסקת אש ועסקת חטופים, ואם זה יקרה – קיים מסלול צר לרגיעה ברחבי האיזור, למרות המלחמה בלבנון והמתקפה הישראלית הצפויה באירן, סבור אקונומיסט. במודיעין הישראלי קיימות שתי דעות לגבי מורשתו של סינוואר. יש הסבורים שהוא ביצע טעות פטאלית, כאשר סבר שצה"ל יחשוש להכניס חיילים לעיר עזה. אחרים אומרים שהוא הונע בידי קיצוניות והיה מוכן לגמרי להקריב את הרצועה ואנשיה. בכל מקרה, 7 באוקטובר לא הסתיים בניצחון אפילו בקני המידה הברוטליים שלו. הזרוע הצבאית של חמאס התרסקה, הנהגת חיזבאללה חוסלה, ולמרות המתקפה האירנית האחרונה – ישראל חידשה את ההרתעה. כעת צצות שלוש שאלות ענקיות. האחת: מה יקרה לחמאס. הארגון סובל מחלל ריק מנהיגותי היכול לגרום לו לאבד את השליטה ברצועה. יש לו עדיין אלפי לוחמים, שאיבדו את רוב מפקדיהם. מוחמד סינוואר, אחיו ויד ימינו של יחיא, מוזכר כיורש זמני, אבל הוא בריון מקומי ללא השפעה מחוץ לעזה. מחוץ לרצועה עשוי חאלד משעל, יריבו של סינוואר, ליטול את המושכות. אקונומיסט מתאר אותו כאדם יותר פרגמטי, המתנגד ליחסים עם אירן. מכאן נובעת השאלה השנייה: האם כבר בשלו התנאים להפסקת אש. שרידי חמאס אולי ינסו להגיע לעסקה תוך שימוש ב-101 החטופים (ההערכה היא שרק כמחציתם עודם בחיים), עסקה אשר תאפשר לו להמשיך לשלוט ברצועה או למנהיגיו לצאת ממנה. בנימין נתניהו הציע אמש למחזיקי החטופים לשחרר אותם תמורת הבטחת חייהם. ישראל כבר פנתה למתווכות. סינוואר דרש נסיגה מלאה וקבועה של צה"ל מהרצועה כתנאי לעסקה; נתניהו מתנגד, למרות עמדת בכירי מערכת הביטחון. ייתכן שכעת יהיה לו תמריץ להגיע לעסקה, כפי שגם לוחץ עליו ממשל ביידן, אם חמאס יפחית את דרישותיו. נתניהו עשוי לפנטז על תחייה נוספת בקריירה ארוכה של התאוששויות. למעט האגף הקיצוני בממשלתו, ישראל אינה רוצה לשלוט ברצועה. אם רשות שלטונית חילופית כלשהי תיטול את האחריות בעקבות הפסקת אש, יש לפחות סיכוי שעתידה של הרצועה יהיה שונה מאשר אנרכיה מתמדת או סיפוח בפועל. השאלה השלישית היא האם הסיכוי להפסקת אש ושחרור החטופים יוכל להוביל לרגיעה ברחבי האיזור. ייתכן שמנהיגיה של אירן מעוניינים בכך, לפחות זמנית. הם ושלוחיהם (כולל חיזבאללה והחות'ים) טוענים שמלחמתם בישראל נובעת מאהדה לפלשתינים, אך בפועל הם מנהלים מאבק מקביל בין ירושלים לטהרן. אבל אחרי המהלומות הקשות שספגו חיזבאללה וחמאס, ייתכן שהחשק שלהם פוחת. אחרי חיסוליהם של חסן נסראללה וסינוואר, ארה"ב הפציצה אתמול בעוצמה חריגה את החות'ים ואירן ממתינה למתקפת הנגד הישראלית. האם ישראל מאמינה שתוכל להפסיק בבטחה את הלחימה? סינוואר הצליח להנחית עליה את המהלומה הקשה ביותר בתולדותיה, אבל ישראל צעדה דרך ארוכה בשיקום ההרתעה הצבאית – גם אם במחיר כבד למוניטין שלה ובמחיר אנושי עצום ברצועה. המלחמה בין ישראל לאירן והטרגדיה של הפלשתינים לא הסתיימו. אבל, טוען אקונומיסט, ניתן לראות נתיב יציאה: תגובה ישראלית מדודה באירן, שיחות על הפסקת אש בעזה ורגיעה בלבנון. סינוואר לא יאהב לשמוע זאת, אך מותו יוצר הזדמנות לישראל לקחת צעד לאחור, אשר אולי יוביל לסיום המלחמה.