"The Divider" הוא רב-מכר משנת 2022 המתאר את נשיאותו של דונלד טראמפ, אחד הטובים ביותר מבין עשרות ספרים שנכתבו בנושא. מחבריו הם פיטר בייקר, הכתב הראשי של ניו-יורק טיימס בבית הלבן, ורעייתו סוזן גלסר, כתבת ב-The New Yorker. שבועיים לפני הבחירות שיקבעו האם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה, News1 מביא תקצירים של כמה מן הגילויים והתיאורים הבולטים והחשובים שבין 650 עמודי הספר.
דונלד טראמפ כנראה היה הנשיא בעל הידע המועט ביותר בעידן המודרני. הוא לא ידע שפורטו-ריקו היא חלק מארה"ב; לא ידע האם קולומביה נמצאת בצפון אמריקה או בדרומה; חשב שפינלנד היא חלק מרוסיה; ערבב בין הבלטיות לבלקנים; לא ידע כיצד פרצה מלחמת העולם הראשונה; לא הבין את היסודות של הארסנל הגרעיני האמריקני; לא ידע כיצד פועלים בתי המשפט; לא תפס את עקרון הפרדת הרשויות.
צוותו של טראמפ נחרד כאשר הנשיא שאל "כיצד אני מכריז מלחמה" - שכן הוא לא ידע שסמכות זו הוענקה בחוקה לקונגרס. הוא ממש הופתע לשמוע שאברהם לינקולן היה רפובליקני. "הוא לא ידע כלום על רוב הדברים", אמר עוזר בכיר. אנשיו הבינו עד מהרה שעליהם ללמד אותו את יסודות עבודות הממשל. הוא האמין שיש לו כוח כמו בקבוצת טראמפ, בה שלט ביד רמה, ולא הבין את ההבדלים העצומים שבין טראמפ טאואר לבין החדר הסגלגל.
עד מהרה גילה טראמפ, כי התנועה בחדר הסגלגל מפריעה לו לצפות בטלוויזיה, והוא הגיע למשרד בשעות מאוחרות יותר ויותר. עוזריו קבעו תחילה את הפגישות הראשונות לשעה 09:00, אך לבסוף הן הוזזו לשעה 11:00 ואפילו ל-11:30. גם אז, טראמפ שנא דיונים שנקבעו מראש והעדיף פגישות ספונטניות באופן שאיש מקודמיו לא חלם עליו. בשלב מסוים, 60% מיומנו סומנו במילים "executive time" - שאת רובו בילה מול המסך.
ממשלו של טראמפ היה חובבני והורכב ממי שלא היה להם מושג כיצד לנסח צו נשיאותי, לארגן שיחת טלפון עם מנהיג זר או להשיג ארוחת צהריים ממזנון הבית הלבן. לראש הסגל הראשון, ריינוס פרייבוס, היה ניסיון מוגבל מאוד בפוליטיקה של וושינגטון. שר החוץ הראשון, רקס טילרסון, סגר עסקות בינלאומיות כמנכ"ל ענקית הנפט אקסון-מובייל, אך זה לא הכשיר אותו לתפקידו בממשל.
שר ההגנה הראשון, ג'ים מאטיס, שירת בצבא עשרות שנים ונחשף למערכות גדולות יותר מעמיתיו, אבל לא היה לו ניסיון של ממש בוושינגטון - זירה שונה לחלוטין מאשר אפגניסטן או עירק. איש מבין היועצים הבכירים - כולל ג'ארד קושניר, איוונקה טראמפ, סטיב בנון, קיליאן קונווי והאחרים - לא עבד לפני כן בממשל. כך גם השרים סטיב מנוחין (אוצר), וילבר רוס (מסחר), בטסי דה-ווס (חינוך) ובן קרסון (שיכון).