אחת המשימות המרכזיות של הצוות החדש שנטל לידיו את הפנטגון – חודשיים בלבד לפני סיום כהונתו של טראמפ – הייתה למלא את הבטחתו בקמפיין 2016 להוציא את הכוחות האמריקניים מ"מלחמות אין-סופיות בחו"ל". יומיים לאחר פיטוריו של שר ההגנה, מארק אספר (9.11.20), קיבל יו"ר המטות המשולבים, מארק מיליי, פקודה בחתימתו של טראמפ: להוציא עד 15.1.21 את 4,500 החיילים שנותרו באפגניסטן ועד 31.12.20 את 1,000 החיילים שנלחמו בטרור בסומליה.
שר ההגנה בפועל, כריסטופר מילר, וראש מטהו, קאש פאטל, אמרו שהם לא יעצו לטראמפ להוציא פקודה זו. "על-פי החוק, אני יועצו של הנשיא לענייני צבא. איך זה קרה בלי שאני אספק את דעתי הצבאית ועצתי?", שאל מיליי. הוא מיהר לבית הלבן ונכנס אל היועץ לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן, אשר אמר שלא ראה מעולם את הפקודה. הגנרל קיית קלוג, יועצו של מייק פנס לביטחון לאומי, ביקש לראות את הפקודה וקבע: היא לא יצאה מטראמפ. מיליי נדהם עוד יותר: "קיית, אתה צוחק עלי. אתה אומר לי שמישהו זייף את חתימתו של נשיא ארה"ב?"
או'בריאן נכנס לחדר הסגלגל וחזר עם תשובה: הפקודה לא הייתה מזויפת. היא הייתה תוצאה של מהלך נכלולי בתוך הבית הלבן בתמיכתו של הנשיא. את הפקודה ניסח דגלאס מקגרגור, קולונל בדימוס ופרשן פוקס ניוז שהתחבב על טראמפ, בין היתר בקריאתו החוזרת ונשנית לסגת מאפגניסטן. היא הועברה לטראמפ, תוך עקיפת כל מנגנוני קבלת ההחלטות והפקידים הבכירים בממשלו שלו, והוא חתם עליה בו במקום.
ג'ון מק'אנטי, מנהל משאבי האנוש בבית הלבן, זימן את מקגרגור ביום בו פוטר אספר והציע לו להיות יועץ בכיר למילר. הוא מסר לו פיסת נייר שלדבריו קיבל מטראמפ ועליה סדרי עדיפות לביצוע: לצאת מאפגניסטן, לצאת מעירק וסוריה (שם הובילה ארה"ב את הקואליציה נגד דאעש), להשלים את הנסיגה מגרמניה, לצאת מאפריקה.
שר החוץ, מייק פומפאו, ואו'בריאן הצליחו לשכנע את טראמפ לבטל את הפקודה, בציינם שממילא יש תוכנית לנסיגה מאפגניסטן בתוך מספר חודשים. אבל הפשרה הייתה שעד אמצע ינואר 2021 יירד מספר החיילים באפגניסטן ב-2,500 ויצומצם מספר החיילים בעירק (שעמד על 3,000). משרד החוץ קיבל שעה להודיע למנהיגי שתי המדינות לפני פרסום ההחלטה.